כך נקבעים אחוזי נכות לאחר החלפת ברך במשרד הביטחון

אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון אינם קבועים מראש, אלא נקבעים לפי המצב התפקודי בפועל, המסמכים הרפואיים והקריטריונים שנבדקים בוועדה הרפואית. אין אחוז אחיד לכל מי שעבר ניתוח כזה. ההחלטה תלויה בממצאים הרפואיים ובאופן שבו הפגיעה משפיעה על ההתנהלות היומיומית.

ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון בוחנת את מצב הברך לאחר ההחלפה ואת התפקוד שנותר. בין המדדים שנבדקים: טווח התנועה, כאבים, מגבלות בפעולות יומיומיות ושימוש בעזרים. גם איכות התיעוד הרפואי משמעותית - מסמכים עדכניים ותיאור עקבי של הקשיים מאפשרים לוועדה לראות את התמונה המלאה.

מידע על הזכויות והתגמולים נמצא במקורות רשמיים ובדפי מידע ייעודיים, כמו תגמול בסיסי לנכי צה"ל וכוחות הביטחון. הרחבה נוספת אפשר למצוא גם בבלוג הזכויות הרפואיות והביטוחיות. אין התחייבות לאחוז מסוים, ולכן כדאי לבדוק אילו גורמים מקצועיים יכולים לסייע במסלול מול משרד הביטחון.

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים תהליך קביעת אחוזי נכות להחלפת ברך במשרד הביטחון

לפני שמתחילים לבדוק אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון, חשוב להבחין בין ההכרה בפגיעה, הקשר לשירות והמצב הרפואי שנותר.

אגף השיקום במשרד הביטחון עוסק בהכרה בפגיעה ובזכויות הנובעות ממנה. הוועדה הרפואית בוחנת את המצב הרפואי והתפקודי בהתאם למסמכים, לבדיקה ולכללים הרלוונטיים. הניתוח עצמו אינו קובע את התוצאה לבדו.

מונחים מרכזיים שכדאי להכיר

• פגימה - הליקוי או הפגיעה הרפואית שבגינם מבקשים הכרה. במקרה של החלפת ברך, הבדיקה מתייחסת לברך, למגבלה שנותרה ולתיעוד הרפואי הרלוונטי.
• אחוזי נכות רפואית - דרגת הפגיעה הרפואית שנקבעה בבדיקה. אינה בהכרח משקפת את ההשפעה על העבודה או התפקוד הכללי.
• אי-כושר - קושי לעבוד או לתפקד עקב המצב הרפואי. לא ניתן להסיק ממנו לבדו מה תהיה דרגת הנכות הרפואית.
• תעודת נכה - מסמך שניתן בהתאם להכרה ולזכאות שנקבעו. קבלת התעודה אינה מחליפה את ההליך הרפואי או את בדיקת הזכויות.

ההבחנה בין המונחים מונעת בלבול בין מצב רפואי, יכולת עבודה וזכויות נלוות. כל רכיב נבחן בהקשרו.

אין אחוזי נכות קבועים מראש להחלפת ברך; ההכרעה תלויה בנתונים הרפואיים, בתפקוד ובזיקת השירות של כל מקרה.

זיקת השירות היא הקשר הנדרש בין הפגימה לשירות או לתנאי השירות, לפי המסלול המשפטי והרפואי. ללא בחינה של קשר זה, עצם ביצוע החלפת הברך אינו מספיק להכרה מול משרד הביטחון.

מתי מתחילים לבדוק אפשרות לתביעה?

הבדיקה מתחילה כאשר קיימת פגיעה רפואית מתועדת ויש בסיס לבחון את הקשר שלה לשירות. יש לאסוף מסמכים רפואיים, תיעוד על נסיבות השירות וכל מידע שמסביר כיצד התפתחה הפגיעה ומה נותר ממנה לאחר הטיפול.

הגשת תביעה כפופה לדרישות סף, כללים פרוצדורליים ולהגבלות שמשתנות לפי נסיבות המקרה והמסלול. אין להניח שהניתוח לבדו מקנה זכאות, ויש לבדוק את ההנחיות העדכניות באתר משרד הביטחון לפני הגשה.

להמחשה של אופן החשיבה לפי סוג הפגיעה, אפשר לעיין גם במידע על אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון. זהו מקרה רפואי שונה, אך מדגים מדוע אין להעתיק אחוזים ממקרה אחד לאחר.

הכללים, הטפסים והנתונים עשויים להשתנות. בדקו את תוקף המידע במקור הרשמי, ובמקרה של קושי בהבנת המסלול ניתן להשאיר פרטים לקבלת הפניה לגורמים מקצועיים בתחום, ללא עלות לגולש.

ההבדל בין נכות כללית, נכות מעבודה ונכות ממשרד הביטחון במקרה של החלפת ברך

אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון נקבעים במסלול נפרד מנכות כללית ומנכות מעבודה, כי הבדיקה מתמקדת בזיקה לשירות ובמצב שנותר.

החלפת ברך כשלעצמה אינה קובעת את המסלול. השאלה המרכזית היא מה גרם לפגיעה, איזה קשר קיים בינה לבין השירות או העבודה, ומהן המגבלות הרפואיות והתפקודיות לאחר הטיפול.

במסלול משרד הביטחון, יש להוכיח לא רק שהברך נותחה, אלא גם שקיימת זיקת שירות ושנותרה פגימה רפואית מוכרת. הוועדה הרפואית בוחנת את המצב הקיים ואת השפעתו התפקודית, לפי המסמכים והבדיקה.

מה משתנה בין המסלולים?

ההבדל בין נכות כללית לנכות מעבודה הוא בעיקר בשאלת המקור וההשפעה. נכות כללית מתמקדת במצבכם הכולל ובפגיעה ביכולת לעבוד, ואילו נכות מעבודה בוחנת קשר ישיר לעבודה.

במשרד הביטחון, הבדיקה מתחילה בשאלת ההכרה בפגיעה ובזיקת השירות. רק לאחר מכן נבחנים הממצאים הרפואיים והמגבלות שנותרו. כך, אותה החלפת ברך תיבחן לפי מסמכים, נסיבות וקשר משפטי שונים.

לצורך הבחנה בין המסלולים, בדקו:

• מקור הפגיעה: שירות, עבודה, תאונה שאינה קשורה לעבודה או מצב רפואי כללי.
• הגוף הבודק: אגף השיקום והוועדה הרפואית במשרד הביטחון, או המוסד לביטוח לאומי במסלולים האחרים.
• הראיות הנדרשות: תיעוד שירות או עבודה, מסמכים רפואיים, סיכומי טיפול ותיאור מגבלות.
• השפעת הפגיעה: מצב הברך, טווחי תנועה, כאבים, יציבות והקושי בתפקוד, לפי הממצאים.

תעודת נכה והקשר לדרגת הנכות

תעודת נכה אינה ניתנת רק בשל ביצוע החלפת ברך. תעודת נכה בישראל ניתנת כאשר נקבעה נכות רפואית בשיעור מסוים או דרגת אי-כושר, בהתאם למידע המעודכן בעמוד תעודת נכה של כל זכות.

תעודת נכה תלויה בדרגת הנכות או באי-כושר שנקבעו, ולא בעצם ביצוע הניתוח.

הבדיקה של תעודת נכה קשורה למסלול שבו נקבעה הנכות, אך אין להסיק מהניתוח לבדו אם התנאים מתקיימים. יש לעיין בהחלטה הרשמית ובתנאים הרלוונטיים למסלול שלכם.

במסלול משרד הביטחון חשוב להפריד בין שלבים: קודם נבחנת הזיקה לשירות וההכרה בפגיעה, ורק לאחר מכן נקבעת דרגת הנכות לפי המצב הרפואי שנותר. במסלול נכות כללית הדגש הוא על המצב הכולל ועל אי-כושר, ובנכות מעבודה הדגש הוא על הקשר לעבודה.

מי שבודקים גם מסלול שאינו קשור למשרד הביטחון יכולים להשוות את המקרה למידע על אחוזי נכות החלפת ברך. אין להעתיק דרגת נכות ממסלול אחד לאחר, כי לכל מסלול גוף בודק, תנאי הכרה ומבחנים משלו.

קביעת אחוזי נכות לאחר החלפת ברך במשרד הביטחון - שלבי הוועדה הרפואית

אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון נקבעים לפי המצב הרפואי והתפקודי שנותר, המסמכים והקשר לפגיעה שהוכרה בשירות. אין אחוז קבוע מראש.

עצם ביצוע החלפת ברך אינו קובע לבדו את דרגת הנכות.

תפקיד הוועדה הרפואית

ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון בוחנת את המצב לאחר הטיפול ואת השפעתו על התפקוד. היא אינה מסתפקת בשם הניתוח או בעצם קיומה של תותבת, אלא בודקת ממצאים קליניים, תיעוד רפואי ומגבלות שאתם מתארים.

הוועדה פועלת בשלב שבו נדרשת קביעה רפואית של דרגת הנכות. שאלת הקשר לשירות וההכרה בפגיעה היא שלב נפרד, ולכן אין להסיק מהבדיקה בלבד שהקשר כבר הוכר או שהדרגה נקבעה.

הבדיקה מתמקדת בברך עצמה, אך גם ההשלכות היומיומיות נבחנות.

במהלך ההערכה עשויים להיבדק:

• טווח תנועה - היכולת לכופף וליישר את הברך, לרבות מגבלה בתנועה או בתנוחה מסוימת.
• כאב - מיקומו, הופעתו במנוחה או במאמץ, והשפעתו על הליכה, מדרגות, עמידה ושינה.
• יציבות ברך - תחושת קריסה, בריחה, חוסר ביטחון או צורך להיזהר בתנועה.
• נפיחות - הופעה חוזרת, רגישות מקומית או תגובה לאחר פעילות.
• צליעה - שינוי בדפוס ההליכה, קיצור צעד או העברת עומס לרגל השנייה.
• שימוש בעזרים - מקל, הליכון, סד או אמצעי תמיכה אחר, כאשר השימוש בהם מתועד ורלוונטי לבדיקה.

מהלך הבדיקה בפועל

ההליך כולל בדרך כלל בדיקה קלינית ועיון בתיעוד שהוגש. הרופא עשוי לבקש מכם ללכת, לעמוד, לכופף וליישר את הברך, ולהסביר אילו פעולות גורמות לכאב או מגבילות אתכם. הבדיקה אינה מחליפה את המסמכים.

השאלות בוועדה עשויות לעסוק במרחק ההליכה, בעלייה וירידה במדרגות, ביכולת לעמוד או לשבת, ובפעולות שנעשו קשות מאז הפגיעה. תארו את התפקוד כפי שהוא בפועל. אל תסתפקו באמירה כללית כמו “כואב לי”, אלא הסבירו מה הכאב מונע מכם לעשות.

אין דרגת נכות אוטומטית לאחר החלפת ברך

אין תקן רשמי לאחוזי נכות שניתן להצמיד לכל ניתוח החלפת ברך. ההחלטה מושפעת מהמצב התפקודי, מהממצאים בבדיקה, מאיכות התיעוד ומהאופן שבו המגבלה מתיישבת עם הקריטריונים הרפואיים.

גם ברכיים שעברו הליך דומה עשויות להיבחן באופן שונה. התוצאה הרפואית יכולה להיות שונה, וכך גם טווח התנועה, הכאב, היציבות והיכולת לבצע פעולות יומיומיות. לכן דוגמה של דרגה שנקבעה במקרה אחר אינה תחליף לבדיקה האישית שלכם ואינה התחייבות לתוצאה.

המסמך החשוב הוא התמונה המצטברת. מסמך יחיד אינו תמיד משקף את מלוא ההגבלה.

בעת הכנת החומר, ארגנו:

• סיכומי אשפוז וניתוח
• ביקורות אורתופדיות ותוצאות בדיקות
• תיעוד פיזיותרפיה והמלצות טיפול
• רשימת תרופות ואמצעי עזר
• תיאור כתוב של הקשיים בבית, בעבודה ובניידות

הקפידו שהתיעוד יהיה עדכני ורציף ככל האפשר, בהתאם למסמכים שבידיכם. שאלות על הקריטריונים וההליך יש להפנות למקורות הרשמיים של משרד הביטחון או לגורם מקצועי מתאים. אתר תומך זכויות מרכז מידע ומאפשר להשאיר פרטים להפניה לגורמים מקצועיים, ללא עלות לגולש; הוא אינו מייצג אתכם ואינו קובע את אחוזי הנכות.

זכויות והטבות אפשריות לאחר קביעת אחוזי נכות להחלפת ברך במשרד הביטחון

אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון עשויים להשפיע על תגמול, שיקום והטבות נלוות, בהתאם להחלטת הוועדה ולקריטריונים נוספים. ההכרעה אינה נקבעת לפי עצם הניתוח בלבד, אלא מתייחסת גם לממצאים הרפואיים, לטווח התנועה, ליציבות הברך ולמידת ההגבלה התפקודית.

הזכויות הישירות קשורות בדרך כלל לנכות שהוכרה ולמשמעות שלה עבור התפקוד. בין האפשרויות שעשויות להיבחן:

• תגמול בסיסי, בהתאם לאחוז הנכות שנקבע ולתנאים החלים במסלול משרד הביטחון.
• פטור ממס, כאשר מתקיימים התנאים הרלוונטיים לפי הדין וההכרה שניתנה.
• עזרים רפואיים, אם קיימת הצדקה רפואית ותפקודית לשימוש בעזר מסוים, בהתאם להחלטות ולנהלים.
• שיקום תעסוקתי, כאשר מצב הברך משפיע על היכולת להמשיך בעבודה, לחזור לתפקיד קודם או להשתלב בעיסוק אחר.

היקף הזכאות אינו זהה בכל מקרה. הוא מושפע מהקשר שהוכר בין הפגיעה לשירות, מאחוז הנכות, ממגבלות נוספות וממסמכים המתארים את התפקוד בפועל. לכן, מסמך רפואי שמתאר כאב בלבד עשוי שלא להציג את התמונה המלאה. תיאור של קושי במדרגות, עמידה, ישיבה, הליכה או נשיאת חפצים ממחיש כיצד ההגבלה משפיעה על השגרה.

הטבות עקיפות עשויות להקל על ההתנהלות, אך אינן נובעות בהכרח מהחלפת הברך בלבד. הנחות בארנונה, הקלות בתחבורה ציבורית או סיוע בשיקום תלויים בתנאים נפרדים של הרשות או הגוף המעניק.

בדקו כל תנאי בנפרד.

כדאי לאסוף את החלטת הוועדה, סיכומי הטיפול, מסמכי האורתופד ותיעוד השפעת הברך על העבודה ועל הבית. כך תוכלו להציג את הקשר בין הממצא הרפואי לבין הצורך בהטבה מסוימת, בלי להניח שהכרה באחוז נכות יוצרת אוטומטית זכאות לכל שירות.

כאשר דרוש הסבר על משמעות ההחלטה או על אפשרויות פעולה, אפשר לבחון ליווי באמצעות עורך דין אחוזי נכות. האתר אינו משרד עורכי דין, אינו מייצג ואינו קובע את אחוזי הנכות; השארת פרטים מאפשרת הפניה לגורמים מקצועיים, ללא עלות לגולש. אם קיימת גם פגיעה ביכולת העבודה שאינה נבחנת רק במסגרת משרד הביטחון, מידע על אובדן כושר עבודה השוואה עשוי לסייע בהבנת מסלולים נוספים.

אילו מסמכים ותיעוד רפואי יש להביא לוועדה להחלפת ברך במשרד הביטחון

להערכת אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון, יש להציג מסמכים רפואיים שמציגים את הניתוח, הרצף הטיפולי והמגבלה התפקודית בחיי היום יום. החומר מיועד לוועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, ולכן חשוב שיתאר גם את המצב הרפואי וגם את השפעתו המעשית.

תיעוד ראשוני כולל את החומר שנאסף סביב הפגיעה, האבחון, הטיפולים והניתוח. הוא עשוי לכלול מסמכים מתקופת האשפוז, בדיקות שהובילו להחלטה על החלפת הברך וסיכומי ביקורים אצל אורתופד. בערעור, יש להציג גם את החלטת הוועדה ואת הנימוקים שניתנו לה, לצד מסמכים שמבהירים מה לא הובן, מה השתנה או איזה מידע רפואי לא קיבל ביטוי מספק.

מסמך שימושי אינו רק מתאר את הברך, אלא מחבר בין הממצא הרפואי לבין ההגבלה בפועל.

שמרו בתיק מסודר את החומרים הבאים:

• סיכומי אשפוז ומכתבי שחרור, כולל תיאור הניתוח, מהלך האשפוז וההנחיות שניתנו לאחריו.
• צילומי הדמיה ופענוחים, כגון בדיקות המתעדות את מצב הברך לפני ההתערבות ואחריה.
• חוות דעת אורתופדית, במיוחד כאשר היא מתייחסת לטווחי תנועה, כאב, יציבות, צליעה או מגבלות שנותרו.
• מסמכים על טיפולים קודמים, לרבות פיזיותרפיה, זריקות, תרופות, טיפולי כאב ושימוש בעזרים.
• תיעוד של ביקורות ומעקבים, כדי להראות כיצד המצב התפתח ומה נדרש כיום.

הביאו תיעוד רלוונטי ועדכני למועד הוועדה. מסמך ישן עשוי להסביר את מקור הבעיה, אך אינו תמיד מתאר את התפקוד הנוכחי, את הכאבים שנותרו או את הצורך בעזרי הליכה. בקשו מהאורתופד לתאר מגבלות שניתנות להבנה מעשית, למשל קושי בעלייה במדרגות, הליכה למרחק, ישיבה ממושכת, עמידה, כריעה או ביצוע מטלות בבית ובעבודה.

במסמכים בודקים את הרצף הטיפולי ואת ההתאמה בין התלונות, הבדיקות והממצאים. גם השימוש בעזרים עשוי להיות רלוונטי, ולכן תעדו קביים, מקל, הליכון, מדרסים או אביזר אחר שנעשה בו שימוש, וכן את הנסיבות שבהן הוא נדרש.

סדרו את החומר לפי רצף כרונולוגי, והפרידו בין מסמכי אבחון, טיפול, ניתוח ומעקב. הכינו עותקים לעיון, סמנו מסמכים שמתארים מגבלה תפקודית, ורשמו לעצמכם נקודות שחשוב להציג בעל פה. לעיון נוסף, בדקו את ההנחיות הרשמיות של משרד הביטחון ואת הדרישות המעודכנות לקראת ועדה או ערעור.

מידע נוסף: נושאים קרובים ותהליכים דומים בהקשר אחוזי נכות והחלפת ברך

הבנת אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון כוללת גם היכרות עם וועדות רפואיות, מחלות אחרות והשוואת מסלולי זכאות לפי מקור הפגיעה.

החלפת ברך אינה תמיד נושא רפואי מבודד. לצד מצב הברך, עשויות לעלות שאלות על מקור הפגיעה, מחלות נוספות, מגבלות תפקודיות והקשר בין התיעוד הרפואי לבין המסלול שבו מוגשת התביעה.

נושאים קרובים שכדאי לבדוק:

• וועדות רפואיות: תפקידן לבחון את המצב הרפואי והמגבלות, בהתאם למסלול הזכאות ולמסמכים שהוגשו.
• נכות עקב מחלות אחרות: כאשר קיימות מחלות או פגיעות נוספות, חשוב להפריד בין התסמינים, הטיפולים והמגבלות שכל מצב רפואי יוצר.
• מקור הפגיעה: יש הבדל בין מצב שנקשר לשירות, פגיעה בעבודה, מחלה כללית או מסלול ביטוחי פרטי.
• תפקוד לאחר הניתוח: הבדיקה עשויה להתייחס למגבלות שנותרו, לשימוש בעזרים ולהשפעה על פעולות יומיומיות.
• מסמכי מעקב: ביקורות, חוות דעת ותיעוד טיפולי מסייעים להציג את התמונה הרפואית לאורך הדרך.

כיצד משווים בין מסלולי זכאות?

המסלול המתאים אינו נקבע רק לפי עצם ביצוע הניתוח. הוא תלוי במקור הפגיעה, בגורם שמולו מוגשת התביעה, בסוג המסמכים הנדרשים ובאופן שבו מתועדת המגבלה.

השוואת מסלולים נועדה למנוע ערבוב בין דרישות שונות. בדקו מי הגוף שמקבל את התביעה, אילו מועדים חלים על ההליך, ומהו סוג ההכרעה הרפואית שנדרשת בכל מסלול.

מה תפקיד הוועדות הרפואיות בנושאים נוספים?

וועדות רפואיות עשויות לעסוק גם במחלות ובפגיעות שאינן קשורות לברך. הן בוחנות את החומר הרפואי שהוצג ואת המגבלה המתוארת, אך אינן מחליפות את האבחון או המעקב אצל הרופא המטפל.

במסגרת ההכנה, הפרידו בין עובדות רפואיות לבין פרשנות אישית. תארו מה קשה לבצע בפועל, מתי המגבלה מופיעה, אילו עזרים נדרשים ואיך מצבים רפואיים נוספים משפיעים על התפקוד.

השתמשו במחשבון לרון ביטוח לאומי ככלי עזר להבנת כיווני זכאות אפשריים בביטוח הלאומי. המחשבון אינו קובע את המסלול המתאים ואינו מחליף בדיקה של תנאי הזכאות והמסמכים הרשמיים.

המידע מסייע למפות את הנושאים הרלוונטיים, אך אינו מחליף ייעוץ רפואי או משפטי המותאם למקרה אישי.

לעיון נוסף, עיינו בהנחיות הרשמיות של משרד הביטחון ושל הגופים הרלוונטיים למסלול שלכם. כאשר קיימת אי-בהירות לגבי בחירת המסלול, המסמכים או משמעות החלטת הוועדה, שקלו לקבל ייעוץ פרטני מגורם מקצועי מתאים.

שאלות נפוצות על אחוזי נכות לאחר החלפת ברך במשרד הביטחון

אחוזי נכות החלפת ברך משרד הביטחון אינם נקבעים מראש, אלא לפי הממצאים הרפואיים, הקשר לשירות וההשפעה התפקודית שנותרה.

האם יש אחוז נכות קבוע מראש להחלפת ברך במשרד הביטחון?

לא. עצם ביצוע החלפת הברך אינו קובע לבדו את דרגת הנכות. הוועדה בוחנת את המצב שנותר לאחר הניתוח, את טווחי התנועה, הכאבים, היציבות, השימוש בעזרים ואת הקשר בין הפגיעה לשירות. גם המסמכים הרפואיים וההיסטוריה הטיפולית עשויים להשפיע על התמונה שמוצגת בפני הוועדה.

בעת הכנת החומר, רכזו:

• סיכומי אשפוז וניתוח
• בדיקות הדמיה ומסמכי מעקב
• תיעוד של כאבים ומגבלות בתנועה
• מידע על טיפולים, תרופות ועזרים
• תיאור של פעולות שקשה לבצע בשגרה

מה בודקת ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון?

ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון בוחנת את המצב הרפואי והתפקודי כפי שהוא מתועד במועד הבדיקה. היא עשויה להתייחס לממצאים בבדיקה, למסמכים שהוגשו, לתלונות המתועדות ולשאלה כיצד הברך משפיעה על הליכה, עמידה, מדרגות, ישיבה ופעולות יומיומיות.

התמקדו בתיאור עובדתי. במקום לומר שהמצב “קשה”, פרטו מה אינכם מצליחים לבצע, באילו נסיבות מופיעה המגבלה ואילו התאמות אתם נדרשים לבצע. הוועדה אינה מחליפה את הרופא המטפל ואינה מעניקה אבחון רפואי חדש.

תיאור תפקודי מדויק מסייע לוועדה להבין כיצד המצב הרפואי משפיע על חיי היום יום.

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה?

במקרים מסוימים ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה, בהתאם למסלול ולכללים החלים על ההליך. יש לבדוק היטב את נוסח ההחלטה, את הנימוקים שניתנו ואת המסמכים שעליהם הסתמכה הוועדה.

לפני הגשת ערר, השוו בין הממצאים הרפואיים לבין האופן שבו הם מתוארים בהחלטה. כדאי לסמן פערים בין מסמך רפואי לבין קביעת הוועדה, ולשמור את כל ההתכתבויות והפרוטוקולים. מאחר שמדובר בהליך בעל משמעות אישית, שקלו לקבל ייעוץ פרטני מגורם מקצועי מתאים.

אילו זכויות נלוות עשויות להגיע למי שנקבעה לו נכות?

הזכויות הנלוות תלויות בדרגת הנכות שנקבעה, בהכרה בפגיעה, במצב התפקודי ובכללים של משרד הביטחון. הן אינן ניתנות באופן אוטומטי לכל מי שעבר החלפת ברך, ולכן יש לבדוק את ההחלטה האישית ואת תנאי הזכאות הרלוונטיים.

בדקו אם ההחלטה מתייחסת לנושאים הבאים:

• הכרה בפגיעה הקשורה לשירות
• זכויות טיפול ושיקום
• התאמות הנוגעות לניידות ולתפקוד
• זכויות שנובעות מהמצב הרפואי המוכר
• מסמכים או אישורים שנדרשים להמשך הטיפול בבקשה

מה ההבדל בין נכות כללית לנכות ממשרד הביטחון?

נכות כללית נבחנת במסגרת ביטוח לאומי ומתמקדת במצב הרפואי ובהשפעתו על כושר התפקוד והעבודה. נכות ממשרד הביטחון נבחנת במסלול נפרד, שבו נבדק גם הקשר בין הפגיעה לשירות וההכרה של הגוף המוסמך.

אם אינכם בטוחים איזה מסלול קשור למצב שלכם, הפרידו בין שאלת ההכרה בפגיעה לבין שאלת הזכויות הנלוות. מידע משלים על ניידות והכנה להליך זמין בעמוד ועדת ניידות מחיר, והפנייה לגורם מקצועי יכולה לסייע בבחינת הצעדים המתאימים.