מדריך מלא: הכרה באחוזי נכות פסוריאזיס במשרד הביטחון

בעת בירור הזכאות, חשוב להבחין גם בין המידע כאן לבין בלוג תומך.

מדריך מלא: הכרה באחוזי נכות פסוריאזיס במשרד הביטחון

אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון נקבעים לפי הקשר לשירות, חומרת המחלה והשלכותיה, ולא רק לפי עצם האבחנה הרפואית. כדי לקבל הכרה, יש להוכיח קשר בין הופעת הפסוריאזיס או החמרתה לבין השירות הצבאי או הביטחוני, ולתעד את השפעת המחלה על התפקוד היומיומי.

התהליך דורש ריכוז מסמכים רפואיים, תיעוד טיפולים, תיאור מגבלות תפקודיות ומסמכים מהשירות עצמו. אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל בהכרה ובזכויות, והוועדה הרפואית בוחנת את המצב הרפואי והפגיעה התפקודית. חשוב להסתמך על פרסומים רשמיים בלבד, שכן הזכויות והאחוזים עשויים להשתנות מעת לעת. המידע כאן הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ פרטני.

מי זכאי להכרה באחוזי נכות פסוריאזיס במשרד הביטחון ומהם התנאים

הכרה באחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון מותנית בהוכחת קשר לשירות ובתיעוד פגיעה רפואית ותפקודית לפי הקריטריונים הרשמיים.

אבחנה רפואית של פסוריאזיס היא רק נקודת פתיחה. יש להציג תיעוד שמחבר בין הופעת המחלה או החמרתה לבין השירות, לצד מסמכים רפואיים עדכניים.

התנאים המרכזיים לבחינת ההכרה

• קשר לשירות: יש להציג תשתית עובדתית ורפואית שמסבירה מדוע המחלה מיוחסת לשירות, או מדוע מצבה הוחמר במהלכו.
• מועד הופעה או החמרה: מסמכים מתקופת השירות ומסמכים רפואיים שנוצרו לאחר מכן מסייעים להציג את רצף התסמינים והשינויים במצב.
• תיעוד רפואי: אבחנה, ממצאי רופא עור, טיפולים שנוסו והתגובה להם צריכים להופיע באופן מסודר.
• השפעה תפקודית: נדרשת התייחסות להשלכות המחלה על שגרת החיים, התפקוד והיכולת להתנהל במסגרת השירות או לאחריו.

ההכרה אינה אוטומטית בעקבות אבחון פסוריאזיס. יש לבחון את מכלול הנתונים: חומרת הביטויים בעור, היקף המעורבות, הטיפול הרפואי והפגיעה התפקודית.

סוג הפסוריאזיס משפיע על אופן הצגת המקרה, אך אינו יוצר זכאות בפני עצמו. גם מחלה שנראית מוגבלת חיצונית עשויה לדרוש תיאור של גרד, כאב, טיפולים חוזרים או מגבלות תפקודיות, כאשר אלה מתועדים.

תפקיד אגף השיקום בתהליך

אגף השיקום במשרד הביטחון עוסק במסלול ההכרה ובזכויות הנלוות למי שמוכר כנכה עקב שירות. הוא אינו מחליף את הרופא המטפל ואינו קובע אבחנה רפואית.

אבחנה מוכיחה קיומה של מחלה; זכאות מחייבת גם הוכחת קשר לשירות ופגיעה שנבחנת לפי הכללים הרשמיים.

ריכוז מסמכי השירות, התיעוד הרפואי ותיאור ההשפעה על התפקוד מאפשר להציג תמונה עקבית לבחינה. למידע עדכני על תנאי ההכרה וההליך, יש לעיין בפרסומים הרשמיים של משרד הביטחון ואגף השיקום.

איך ועדה רפואית בוחנת פסוריאזיס במשרד הביטחון ומהם שלבי התהליך

אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון נקבעים לאחר בחינת מסמכים, בדיקה רפואית והשפעה תפקודית, ולא לפי האבחנה בלבד.

התהליך מתחיל בהגשת תביעה, איסוף חומר רפואי ותיעוד הקשר לשירות. יש לצרף סיכומי ביקור אצל רופא עור, תוצאות בדיקות, תיעוד טיפולים, תיאור התלקחויות ומסמכים על מגבלה בעבודה או בפעולות יומיומיות.

שלבי ההכנה המרכזיים:

• הגשת התביעה: הצגת הטענה הרפואית והקשר לשירות.
• איסוף מסמכים: ריכוז אבחנות, בדיקות, מרשמים, טיפולים ותיעוד תגובת המחלה לטיפול.
• תיאור ההשפעה על התפקוד: הסבר על גרד, כאב, קושי בתנועה, הפרעה בשינה או מגבלה בפעולות.
• הופעה בפני ועדה רפואית: הצגת המצב הרפואי ומתן מענה לשאלות הוועדה.
• בחינת החומר והבדיקה: הוועדה מגבשת את קביעתה לפי הממצאים ולפי המבחנים הרשמיים.

הוועדה בוחנת את חומרת המחלה, שטח המעורבות ומיקום הנגעים. היא מתייחסת גם לתדירות ההתלקחויות, טיפולים שנדרשו, ממצאים בבדיקה ומידת ההשפעה על שגרת החיים. כאשר קיימת מעורבות מפרקים, יש לתעד כאב, נוקשות, הגבלה בתנועה או קושי בפעולות הדורשות שימוש בידיים וברגליים.

הוועדה בוחנת מבחנים קליניים ותפקודיים, ולכן אבחנה של פסוריאזיס לבדה אינה מתארת את מלוא התמונה.

בבדיקה ראשונה הוועדה מתרשמת מהמצב הרפואי ומהמסמכים שנצברו. בדיקה חוזרת עוסקת בשינוי נטען במצב, החמרה, שיפור או הופעת ביטויים נוספים, ויש להציג בה תיעוד שמסביר מה השתנה ומה משמעות השינוי תפקודית.

חוות דעת נוספת עשויה להידרש כאשר קיימת מחלוקת רפואית, כאשר יש צורך להבהיר את הקשר בין תסמין למחלה, או כאשר מעורבות המפרקים מחייבת התייחסות נפרדת. חוות דעת אינה מחליפה את הוועדה, אך יכולה לסייע בהצגת ממצאים רפואיים.

מה ההבדל בין קביעת אחוזי נכות פסוריאזיס במשרד הביטחון לבין ביטוח לאומי

אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון נקבעים לפי הקשר לשירות ולממצאים רפואיים, בעוד שבביטוח לאומי נבחנת הפגיעה הכללית בתפקוד.

ההבדל המרכזי הוא נקודת המוצא: במשרד הביטחון בודקים את הקשר בין הפסוריאזיס לשירות, תנאי השירות או אירוע הקשור אליו. בביטוח לאומי הדגש הוא על המצב הרפואי והתפקודי של המבוטח, ללא צורך בהוכחת קשר לשירות.

במשרד הביטחון, תיעוד רפואי לבדו אינו תמיד מספיק. כדאי לרכז מסמכים על מועד הופעת התסמינים, תנאי השירות, שינויים במהלך השירות והחמרות שנרשמו. הקשר צריך להיות מוסבר.

בביטוח לאומי, הצגת ההשפעה היומיומית חשובה במיוחד. התמקדו בתיעוד של גרד, כאב, סדקים, דימום, הפרעות שינה, קושי ברחצה או בלבוש, ומגבלות בעבודה או בפעולות שגרתיות.

• תארו את התסמינים כפי שהם מופיעים בפועל, לא רק את שם האבחנה.
• הפרידו בין ממצאי העור למעורבות מפרקים, אם קיימת.
• צרפו תיעוד טיפולים, תגובה לטיפול ותופעות שממשיכות למרותו.
• התאימו את החומר למסלול שבו אתם פונים.

לעיתים אותו מצב רפואי רלוונטי לשני המסלולים, אך פנייה לשני הגופים אינה יוצרת הכרה אוטומטית או זכאות כפולה. כל גוף בוחן את התנאים שבתחום סמכותו.

הבחירה במסלול מתחילה בשאלה אם יש קשר לשירות, וממשיכה בבחינת ההשפעה הרפואית והתפקודית של הפסוריאזיס.

אל תסתמכו על אחוזי נכות שנקבעו בהליך אחד כאילו הם מחייבים את ההליך האחר. לעיון נוסף, ראו אחוזי נכות פסוריאזיס.

בניית תיק רפואי מסודר להגשת תביעה על פסוריאזיס במשרד הביטחון

בניית תיק רפואי מסודר תומכת בהצגת אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון, באמצעות תיעוד רציף של המחלה, הטיפולים והקשר לשירות.

פתחו את התיק במסמכים שמבססים את האבחנה ואת התפתחות הפסוריאזיס. ועדה רפואית צריכה לקבל תמונה רפואית ותפקודית, לא רק מסמך שמציין את שם המחלה.

• אבחנות מרופא עור, כולל תיאור ממצאי העור, אזורי הגוף המעורבים ומידת ההתפשטות.
• תיעוד טיפולים: משחות, טיפול תרופתי, פוטותרפיה או טיפולים אחרים, לצד התגובה ותופעות שנמשכו.
• תיעוד תפקודי: גרד, כאב, סדקים, דימום, הפרעות שינה וקושי בפעולות כמו רחצה, לבוש או עבודה.
• חוות דעת רופא, כאשר נדרש הסבר ממוקד לגבי מהלך המחלה, ההחמרה או הקשר לשירות.

המסמכים הראשוניים נועדו לתעד את נקודת הפתיחה: מתי הופיעו התסמינים, אילו תלונות נמסרו, מה נמצא בבדיקה ואיזה טיפול הומלץ. שמרו גם מסמכים מתקופת השירות, הפניות, ביקורים רפואיים ותיעוד של שינוי במצב.

שמרו עותק מכל מסמך שנמסר, כולל נספחים, סיכומי ביקור, תמונות רפואיות והתכתבויות.

סדר התיק משפיע על היכולת לאתר מידע. הפרידו בין מסמכי השירות, המסמכים הרפואיים, הטיפולים והתיעוד התפקודי, ושמרו כל קטגוריה בסדר כרונולוגי.

• הכינו רשימת מסמכים שמציינת מה נמצא בתיק ומה חסר.
• שמרו עותק דיגיטלי ועותק נגיש של החומר שהוגש.
• תעדו את מועד מסירת המסמכים ואת הגרסה שנמסרה.
• הוסיפו מסמכים חדשים לתיק במקום להחליף את התיעוד הקודם.

אל תזרקו מסמכים ישנים גם אם חל שיפור זמני. החומר עשוי להיות רלוונטי להמשך ההליך או לערעור.

אפשרות הערעור על החלטת הוועדה במקרה של פסוריאזיס במשרד הביטחון

ערעור על אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון אפשרי כאשר ההחלטה אינה משקפת את התיעוד, הממצאים או ההשפעה התפקודית. הזכות לערער תלויה במסלול שנקבע ובנהלים הרלוונטיים. יש לבדוק את מועד ההגשה במסמך ההחלטה ובעמוד הרשמי של משרד הביטחון.

ערעור מתחיל בקריאה מדויקת של ההחלטה. חפשו את הנימוקים שניתנו, את הממצאים שנכללו ואת הנקודה שבה לדעתכם נוצר פער בין החומר הרפואי לבין הקביעה. לאחר מכן ארגנו את הערעור סביב טענה ממוקדת.

• קראו את החלטת הוועדה ואת הנימוקים.
• סמנו ממצא רפואי, תלונה או מסמך שלא קיבלו התייחסות מספקת.
• התאימו לכל טענה מסמך תומך או חוות דעת רלוונטית.
• בדקו את דרך ההגשה ואת המועד הקבוע בנהלים.
• שמרו עותק מלא של הערעור ושל כל נספח.

כאשר הערעור מופנה לוועדה רפואית, המטרה היא להציג את הפער בהחלטה הרפואית. התמקדו בממצאים המתועדים, בתדירות ההתפרצויות, בתגובה לטיפול ובהשפעה על התפקוד, רק אם הדברים מופיעים במסמכים.

ערעור פנימי וערעור לבית משפט אינם אותו הליך. הערעור הפנימי מתמקד בהחלטה הרפואית ובחומר שהוצג, בעוד שהליך בבית משפט דורש בחינה של המסלול המשפטי המתאים. במקרים מורכבים כדאי לפנות לגורם מקצועי לפני הגשת המסמכים.

פנייה מקצועית מתאימה במיוחד כאשר קיימת מחלוקת על הקשר לשירות, מסמכים רפואיים סותרים או כאשר הפסוריאזיס משפיע על התפקוד באופן שלא תואר בהחלטה.

• חוות דעת מרופא עור המתייחסת לממצאים ולמהלך המחלה.
• סיכומי ביקור המתעדים החמרות, הפוגות ותגובה לטיפול.
• מרשמים ותיעוד של טיפולים שלא הובילו לשיפור.
• מסמכים על מגבלה תפקודית או פגיעה בשגרת השירות.
• תיעוד מתקופת השירות שמחזק את הרצף העובדתי.

בדקו את הנהלים בעמוד הרשמי של משרד הביטחון לפני שליחת הערעור.

מעבר לקצבה: זכויות נוספות שכדאי להכיר במקרה של פסוריאזיס במשרד הביטחון

אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון אינם חזות הכול, והכרה במחלה עשויה להיות קשורה גם לשירותים, שיקום והטבות נלוות בהתאם למצב האישי.

הזכויות הנלוות אינן אחידות לכל מי שהוכר. הן תלויות בהכרה בפגיעה, במצב הרפואי והתפקודי, בקשר לשירות ובמסמכים שהוגשו. לכן, בדקו את הזכאות מול אגף השיקום ולא הסתפקו בהחלטה הרפואית בלבד.

תחומים שעשויים להיבחן:

• שירותים רפואיים: מעקב, טיפול והתמודדות עם מחלת עור שהוכרה.
• סיוע בשיקום: כאשר הפסוריאזיס משפיע על היכולת להשתלב בעבודה, ללמוד או לנהל פעילות יומיומית.
• תמיכה נפשית: במקרים שבהם ההתמודדות עם המחלה יוצרת מצוקה מתועדת.
• שירותי רווחה: סיוע בהתמודדות עם קשיים שנלווים למצב הרפואי.
• הנחות והטבות אפשריות: בכפוף לתנאים שנקבעו במסלול ולסוג ההכרה.

הזכאות להטבה נוספת אינה נקבעת רק לפי קיומה של פסוריאזיס, אלא לפי ההכרה, התפקוד, הקשר לשירות והתנאים שנקבעו.

גם כאשר ההחלטה עוסקת באחוזי הנכות, יש משמעות לתיאור ההשפעה על העבודה, היחסים החברתיים, השינה וההתנהלות היומיומית. תיעוד רפואי ותפקודי מסייע לגורם הבוחן להבין את התמונה המלאה, אך אינו מחליף בדיקה רשמית של הזכאות.

כדי לבדוק הטבות נוספות:

• עיינו בהחלטה ובדקו אילו זכויות או שירותים מוזכרים בה.
• רכזו מסמכים רפואיים, תפקודיים ונפשיים על הקושי בפועל.
• פנו לאגף השיקום ובקשו מידע עדכני על השירותים והתנאים.
• השוו בין המידע בהחלטה לבין הפרטים באתר הרשמי של משרד הביטחון.
• במצב מורכב, התייעצו עם גורם מקצועי בתחום הזכויות.

בדקו גם אם קיימים מסלולי תמיכה שאינם מופיעים בהחלטה הראשונית.

המידע באתר נועד לסייע בהתמצאות ואינו ייעוץ רפואי או משפטי פרטני. אם תשאירו פרטים, הפנייה עשויה לעבור לגורמים מקצועיים בתחום, והבחירה אם לקבל את שירותם נשארת בידיכם.

ההבדל בין המסלולים כאשר פסוריאזיס נגרמה בתאונת עבודה בשירות הביטחון

אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון נבחנים לפי המסלול שבו מוגשת התביעה, הקשר לשירות והמסמכים הרפואיים, ולא לפי האבחנה לבדה.

כאשר הפסוריאזיס הופיעה בעקבות אירוע מסוים במהלך השירות, השאלה המרכזית היא האם ניתן לתאר את האירוע, מועד הופעת התסמינים והקשר ביניהם. במסלול תאונת עבודה, הדגש הוא על אירוע מוגדר או חשיפה שניתן לבחון בהקשר התעסוקתי. במסלול מחלת שירות, הבדיקה מתמקדת בקשר המצטבר בין תנאי השירות לבין התפתחות המחלה או החמרתה.

כדי לבחור לאיזה מסלול לפנות, בדקו את העובדות:

• האם קיים אירוע מסוים שאחריו הופיעו נגעים, גרד או החמרה.
• האם התסמינים התחילו במהלך השירות או לאחר חשיפה מתמשכת.
• האם קיים תיעוד רפואי רציף שמאפשר להשוות בין המצב לפני השירות לבין המצב אחריו.
• האם כבר הוגשה תביעה במסלול אחר, ומה הייתה ההחלטה.

הבחירה במסלול אינה נקבעת לפי חומרת הפסוריאזיס בלבד, אלא לפי הקשר העובדתי, התיעוד הרפואי והמסגרת שבה התרחשו החשיפה או ההחמרה.

לפני הגשה נוספת, בצעו את הבדיקות הבאות:

• קראו את ההחלטה הקיימת וחפשו את הנימוק לגבי הקשר לשירות או לעבודה.
• הפרידו בין תיאור המחלה לתיאור תנאי השירות והאירוע שהוביל להחמרה.
• השוו בין המסמכים הרפואיים לבין ציר האירועים.
• בדקו באתר הרשמי של משרד הביטחון את תנאי ההכרה וההליך המתאים.
• אם יש גם היבט תעסוקתי, בדקו את המסלול הרלוונטי מול ביטוח לאומי.

במצב של אי-בהירות בין תאונת עבודה, מחלת שירות ותביעה מול משרד הביטחון, שקלו לקבל ייעוץ רפואי או משפטי מגורם מוסמך.

קבלת ליווי מקצועי והשלב הבא בתהליך מימוש הזכויות

בבחינת אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון, ליווי מקצועי מסייע להפריד בין המצב הרפואי לבין שאלת הקשר לשירות ולנסח את התביעה בהתאם.

הסיוע אינו מחליף מסמכים רפואיים או החלטה של הגורם המוסמך, אך הוא עוזר לזהות פערים בתיעוד, להבין את משמעות ההחלטה ולארגן את העובדות לקראת תביעה, ועדה או ערעור. זהו שלב משמעותי כאשר קיימת מחלוקת על מועד הופעת המחלה, החמרה במהלך השירות או הקשר בין תנאי השירות למצב העורי.

מתי לשקול פנייה לגורם מקצועי?

פנו לעורך דין או לחברת מימוש זכויות כאשר:

• קיימת החלטה הדוחה את הקשר בין הפסוריאזיס לשירות, ואתם מתקשים להבין את הנימוק או את האפשרויות להמשך.
• התיעוד הרפואי כולל אבחנות, טיפולים וחוות דעת, אך אינו מציג רצף אירועים ותנאי שירות.
• אתם נדרשים להציג את ההשפעה התפקודית של המחלה, ואינכם יודעים כיצד להבדיל בין תיאור רפואי לתיאור קשיים יומיומיים.
• יש חפיפה בין הליך מול משרד הביטחון לבדיקה במסלול אחר, ונדרשת בחינה של ההחלטות והמסמכים שכבר הוגשו.
• אתם שוקלים ערעור, אך אינכם בטוחים אם הטענה צריכה להתמקד בקשר הסיבתי, במצב הרפואי או באופן הצגת העובדות.

הכנה נכונה מתחילה בחומר הקיים. גורם מוסמך יכול לסייע למפות את התיק בלי להחליף את שיקול הדעת הרפואי או ההכרעה המנהלית.

ליווי מקצועי אינו מבטיח הכרה או שיעור נכות מסוים; הוא נועד לסייע בבדיקת המסמכים, בבניית הטיעון ובהבנת שלבי ההליך.

מה להכין לפני ההתייעצות?

רכזו מראש:

• החלטות שקיבלתם ממשרד הביטחון או מגוף אחר, כולל הנימוקים.
• סיכומי ביקור, אבחנות, הפניות, תוצאות בדיקות ותיעוד טיפולים.
• תיאור מסודר של האירועים, החשיפות או התנאים שלטענתכם קדמו להופעת המחלה או להחמרתה.
• מידע על ההשפעה התפקודית, כגון קושי בשינה, בלבוש, בעבודה או בפעולות שגרתיות.
• חוות דעת רפואיות וכל מסמך שמתאר את המצב לפני השירות ולאחריו.

האתר תומך זכויות אינו חברת מימוש זכויות ואינו משרד עורכי דין. הוא מרכז מידע על מסלולי זכאות ומאפשר להשאיר פרטים לצורך הפניה לגורמים מקצועיים בתחום, ללא עלות ולפי שיקול דעתכם.

לצורך המשך בירור מנהלי תוכלו לעיין גם בפרטים על פקס מחלקת נכות כללית ביטוח לאומי באר שבע, או לבדוק מידע על נכות כללית ירושלים אם המסלול שלכם קשור גם לביטוח לאומי. הקישורים אינם קובעים לאיזה מסלול אתם זכאים.

השלב הבא הוא לבדוק את התיעוד, להשוות אותו להחלטה הקיימת ולפנות לגורם מוסמך כאשר נדרש הסבר פרטני. תוכלו לבדוק זכאות, להשאיר פרטים לקבלת הפניה מקצועית או להתייעץ עם עורך דין בתחום.

שאלות נפוצות על אחוזי נכות פסוריאזיס במשרד הביטחון

האם אפשר לקבל אחוזי נכות על פסוריאזיס אם המחלה הופיעה אחרי השירות?

אחוזי נכות פסוריאזיס משרד הביטחון אפשריים גם כשהמחלה הופיעה לאחר השירות, אם מוכח קשר בין השירות לבין התפרצותה או החמרתה.

הופעה מאוחרת אינה מספיקה בפני עצמה. בבחינת התביעה נבדקים תנאי השירות, חשיפות חריגות, אירועים רפואיים, רצף הטיפול והמצב הבריאותי לפני השירות ואחריו. הוועדה והגורמים המוסמכים קובעים את ההכרה ואת שיעור הנכות.

מה נחשב להחמרה שעשויה להוביל להכרה בנכות?

החמרה היא שינוי מתועד במצב הפסוריאזיס, כמו התפשטות נגעים, עלייה בתדירות ההתפרצויות, צורך בטיפול משמעותי יותר או פגיעה תפקודית שלא הופיעה קודם.

המסמך הרפואי צריך לתאר את השינוי, לא רק את שם המחלה. כדאי להציג גם תיעוד של המצב הקודם, תלונות עדכניות, טיפולים והשפעת המחלה על שינה, לבוש, עבודה ופעולות שגרתיות.

אילו מסמכים חשוב לצרף לתביעה?

המסמכים החשובים הם אלה שמחברים בין המצב הרפואי, רצף השירות וההשפעה על התפקוד. סדרו אותם לפי רצף ברור:

• סיכומי ביקור אצל רופא עור, אבחנות ותוצאות בדיקות.
• מרשמים, תיעוד טיפולים, תגובה לטיפול ותופעות לוואי.
• מסמכים על תנאי השירות, חשיפות או אירועים רלוונטיים.
• תיעוד רפואי מלפני השירות ולאחריו.
• החלטות קודמות, חוות דעת רפואיות ותיאור הפגיעה התפקודית.

המסמך המרכזי אינו תמיד הארוך ביותר. חפשו תיעוד שמציג שינוי, מועד, קשר אפשרי ותפקוד בפועל.

כמה זמן לוקח לקבל החלטה בוועדה?

משך הזמן לקבלת החלטה תלוי במסלול שנפתח, בשלמות התיק, בזימון לוועדה ובצורך במסמכים או בדיקות נוספות.

ההחלטה אינה תמיד מתקבלת מיד לאחר הדיון. בדקו אם נדרשה השלמת חומר, שמרו את כל ההתכתבויות ועקבו אחר ההחלטה הרשמית שנמסרה לכם. כאשר נדרש בירור פרטני, פנייה לגורם מקצועי יכולה לסייע להבין מה חסר בתיק.

הוועדה בוחנת את התיעוד הרפואי ואת הקשר לשירות; היא אינה קובעת הכרה על סמך אבחנת פסוריאזיס בלבד.

האם אפשר להגיש תביעה גם לביטוח לאומי במקביל?

אפשר לבחון במקביל מסלולים מול משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, אך ההתאמה תלויה בנסיבות, בעילת התביעה ובכללים החלים על המקרה.

אל תגישו מסמכים סותרים בין המסלולים. השוו את העובדות המתוארות בכל פנייה, שמרו את ההחלטות שקיבלתם ובדקו כיצד כל מסלול מתייחס לקשר בין המחלה, השירות והתפקוד. לעיון נוסף, ראו פסוריאזיס מחלת מקצוע וועדת ניידות מחיר אם קיימת אצלכם שאלת ניידות.