איך נקבעים אחוזי נכות לאחר שבר בכתף בישראל?

שבר בכתף עשוי להוביל לקביעת אחוזי נכות, אך ההחלטה תלויה במצב הרפואי שנותר לאחר ההחלמה ולא בעצם האבחנה בלבד.
המונח "אחוזי נכות שבר בכתף" מתייחס להערכת ההשפעה של הפגיעה על תנועת הכתף, כוח היד והתפקוד היומיומי. למידע נוסף על מסלולים רלוונטיים, ניתן לעיין במדריכים נוספים בנושא נכות וזכויות.

הטווח של אחוזי הנכות בעקבות שבר בכתף משתנה בהתאם לחומרת הפגיעה ולמגבלות שנותרו. שבר שהחלים ללא מגבלה משמעותית ייבחן אחרת משבר שגרם להגבלה בתנועה, כאבים מתמשכים, חולשה או פגיעה במבנה המפרק. גם סיבוכים רפואיים עשויים להשפיע על ההחלטה.

המסמכים הרפואיים הם חלק מרכזי מהבדיקה. חשוב לשמור סיכומי אשפוז, תוצאות הדמיה, תיעוד טיפולי פיזיותרפיה, בדיקות תנועה וחוות דעת רפואיות, אם קיימות. לא כל כאב לאחר שבר מוביל לאותה קביעה.

הנתונים והכללים עשויים להתעדכן. מומלץ לבדוק את העמוד הרשמי של המוסד לביטוח לאומי לפני הגשת תביעה או הכנת מסמכים, מאחר שהקביעה הסופית נעשית לפי המצב המתועד והכללים התקפים. האתר מספק מידע בלבד; השארת פרטים עשויה להעביר את הפנייה לגורמים מקצועיים, והבחירה אם לפנות אליהם היא שלכם.

איך ועדה רפואית קובעת אחוזי נכות שבר בכתף?

אחוזי נכות שבר בכתף נקבעים לפי המגבלה הרפואית והתפקודית שנותרה, ולא לפי עצם קיומו של השבר בלבד.

תפקידה של הוועדה הרפואית

ועדה רפואית לנכות כללית בוחנת את מצב הכתף ואת ההשפעה של הפגיעה על תנועת היד, הכוח והשימוש במפרק. הוועדה אינה מסתפקת בתלונות על כאב, אלא בודקת את המצב הרפואי המתועד ואת הממצאים בבדיקה.

הבדיקה מתייחסת ליכולת להרים את היד, לסובב את הכתף, לבצע פעולות יומיומיות ולהשתמש ביד בשגרה. כאשר קיימת פגיעה תפקודית, חשוב לתאר אותה באופן מעשי: קושי בלבוש, בהרמת חפצים, בנהיגה או בעבודה מול מחשב.

קריטריונים המשפיעים על הקביעה

הוועדה בוחנת את כלל הנתונים הרפואיים. בין השיקולים המרכזיים:

• חומרת השבר ומיקומו: האם השבר השפיע על מבנה הכתף או תפקוד המפרק.
• הגבלה בתנועה: נבדקים טווחי התנועה והיכולת לבצע תנועות שונות.
• פגיעה תפקודית: נבחנת ההשפעה על פעולות יומיומיות ושימוש רציף ביד.
• סיבוכים רפואיים: כאבים, חולשה, נוקשות או פגיעה עצבית, כאשר הם מתועדים.
• טיפול או ניתוח: תיעוד של ניתוח, קיבוע, שיקום או פיזיותרפיה מסייע להציג את מהלך הפגיעה.

הקביעה אינה מבוססת רק על ביצוע ניתוח. גם שבר שטופל ללא ניתוח עשוי להשאיר מגבלה, והמשמעות נקבעת לפי הממצאים.

שלבי הטיפול בתביעה

התהליך כולל מספר שלבים:

1. הגשת תביעה: צירוף טפסים ומסמכים רפואיים.
2. זימון לבדיקה: לאחר בדיקת התביעה, ייתכן שתוזמנו לוועדה רפואית.
3. בדיקה פיזית: הוועדה בודקת את הכתף, שומעת את התיאור שלכם ומעיינת במסמכים.
4. קביעת אחוזי נכות: ההחלטה מתבססת על סעיפי הליקוי הרלוונטיים והמצב הרפואי.

הוועדה קובעת את הנכות הרפואית; הזכאות לקצבה תלויה גם בבחינת יכולת ההשתכרות ותנאי המסלול.

תפקיד פקיד התביעות

פקיד תביעות מטפל בהיבטים המנהליים והזכאותיים. לאחר קביעת הנכות הרפואית, נבדקת גם דרגת אי-כושר השתכרות, כלומר עד כמה המצב הרפואי משפיע על היכולת לעבוד.

אחוזי נכות רפואית אינם מבטיחים זכאות לקצבה. פקיד התביעות בוחן את המסמכים, נתוני העבודה וההשלכות התפקודיות, בהתאם לכללי המסלול. את שיעורי הקצבאות והכללים המעודכנים מומלץ לבדוק בעמוד הרשמי של המוסד לביטוח לאומי.

מי יכול להגיש תביעה?

מי שמבוטח ועומד בתנאים של נכות כללית רשאי לבדוק אפשרות להגשת תביעה. הזכאות אינה נקבעת לפי אבחנת השבר בלבד, אלא לפי שילוב בין המצב הרפואי, הפגיעה התפקודית, יכולת העבודה והדרישות המנהליות.

הכינו תיעוד רציף ככל שניתן: סיכומי אשפוז, תוצאות הדמיה, מסמכי ניתוח, הפניות לפיזיותרפיה, דיווחים על מגבלת תנועה ומסמכים המתארים את השפעת הפגיעה על העבודה. תארו גם את הקושי בפועל, לא רק את שם האבחנה.

סוגי שברים בכתף והשפעתם על אחוזי הנכות

אחוזי נכות שבר בכתף נקבעים לפי סוג השבר, ממצאי הבדיקה והפגיעה התפקודית שנותרה, ולא לפי האבחנה לבדה או עצם ביצוע הניתוח. ההחלטה נשענת על התמונה הרפואית והתפקודית המלאה.

שבר בכתף יכול להופיע בדרגות חומרה שונות, והמשמעות של כל ממצא תלויה במצב שנשאר לאחר הטיפול. בין הפרטים שנבחנים: מיקום השבר, מידת היציבות של העצם, חיבור השבר, כאבים, חולשה וטווח תנועת היד.

• שבר קל: פגיעה מוגבלת יחסית, כאשר העצם מתחברת והתנועה חוזרת במידה רבה. אם נותרת מגבלה, הוועדה בוחנת את עוצמתה והשפעתה על השימוש ביד.
• שבר חמור: פגיעה נרחבת יותר בעצם, כאב מתמשך, הגבלה משמעותית בתנועה או קושי בהפעלת הכתף. נבחנים גם ממצאים אובייקטיביים והשלכות על פעולות היום-יום.
• פריקת כתף ללא סיבוכים: נבחנת לפי יציבות המפרק, טווח התנועה והאם קיימת נטייה לפריקות חוזרות.
• פריקת כתף עם סיבוכים: עשויה לכלול פגיעה נלווית בעצמות, ברצועות, בעצבים או ביכולת התנועה.

סוג השבר הוא רק נקודת הפתיחה. הוועדה בוחנת גם פגיעה תפקודית, למשל קושי בהרמת היד, לבישה, רחצה, נשיאת חפצים או ביצוע פעולות הקשורות לעבודה. תיאור כזה צריך להתאים למסמכים ולממצאי הבדיקה.

• מסמכי הדמיה וסיכומי טיפול מסייעים להציג את מבנה הפגיעה ומהלך ההחלמה.
• תיעוד של הגבלת תנועה מבהיר כיצד הכתף מתפקדת בפועל.
• מסמכי פיזיותרפיה עשויים לתאר כאב, חולשה וקושי בתרגול.
• תיאור דרישות העבודה מסביר מדוע מגבלה מסוימת מקשה על התפקוד המקצועי.
• מסמכים עדכניים מאפשרים לבחון את המצב שנותר במועד הבדיקה.

אין התחייבות לאחוז נכות מסוים; הקביעה נעשית לפי בדיקה פרטנית, המסמכים הרפואיים והפגיעה התפקודית שנותרה.

אל תשוו את התוצאה למקרה אחר. גם שברים דומים עשויים להותיר מגבלות שונות, ולעיתים אותו סוג פגיעה משפיע אחרת על אנשים שונים, בהתאם לתנועת הכתף, ליד הדומיננטית ולדרישות התפקיד. כאשר קיימים שברים נוספים בגוף, אפשר לעיין גם במידע על אחוזי נכות שבר בחוליה ולהפריד בין כל פגיעה לבין השפעתה המצטברת על התפקוד.

הכנה לוועדה רפואית בעקבות שבר בכתף

ההכנה לוועדה רפואית בעקבות שבר בכתף מתחילה בריכוז תיעוד רפואי ותפקודי, כדי להציג את המגבלה שנותרה באופן מדויק בפני הוועדה. כך תוכלו להסביר את המצב שמשפיע על הערכת אחוזי נכות שבר בכתף, בלי להסתמך רק על שם הפגיעה.

רכזו את המסמכים לפי רצף הטיפול, מהאירוע הראשוני ועד למצב הנוכחי. תיק מסודר מקל על הצגת התמונה המלאה ומאפשר להבחין בין ממצאים שהופיעו לאחר השבר לבין מגבלות שנשארו לאחר ההחלמה.

• צילומי רנטגן וכל פענוח נלווה, להצגת מבנה השבר ומצב העצם.
• בדיקות MRI, כאשר בוצעו, לתיעוד פגיעה ברקמות או ממצאים נוספים בכתף.
• סיכומי אשפוז, מכתבי שחרור וסיכומי ביקור אצל אורתופד.
• תיעוד טיפולים, מרשמים, הפניות והמלצות שניתנו לאורך הדרך.
• חוות דעת מומחים, אם קיימת, עם התייחסות למגבלה ולמצב התפקודי.

המסמכים הבסיסיים אינם עומדים לבדם. חשוב לצרף גם מסמכים שמתארים את ההתמודדות היומיומית, כי הוועדה בוחנת את הקשר בין הממצא הרפואי לשימוש בפועל ביד ובכתף.

תיאור תפקודי טוב מתמקד בפעולה ובקושי, ולא רק בתחושה כללית. במקום לומר שהכתף "כואבת מאוד", תארו מתי הכאב מופיע, אילו תנועות מגבילות אתכם, האם אתם מצליחים להרים את היד, וכיצד הפגיעה משפיעה על לבוש, רחצה, שינה, נהיגה או נשיאת חפצים.

• תארו את הפעולות שקשה לכם לבצע, לא רק את האבחנה.
• הסבירו אם הקושי מופיע בתנועה מסוימת או גם במנוחה.
• ציינו אם היד הדומיננטית מעורבת, כאשר הדבר רלוונטי.
• תארו כיצד המגבלה משפיעה על העבודה או על ניהול משק הבית.
• התאימו את התיאור למסמכים ולממצאי הבדיקה.

בוועדה רפואית לנכות כללית, התיעוד הרפואי והתיאור התפקודי צריכים להציג יחד את המצב שנותר לאחר השבר.

במהלך הבדיקה, השיבו לשאלות באופן ענייני ואל תמעיטו בקושי, אך גם אל תרחיבו מעבר למה שאתם חווים ומתעדים. הכינו מראש נקודות מרכזיות, כדי לא לשכוח מגבלה משמעותית בגלל לחץ או התמקדות בכאב בלבד.

הפרידו בין תיאור העובדות לבין בקשה לקביעה. הוועדה היא שמעריכה את המצב לפי הבדיקה והמסמכים, ותפקידכם הוא להציג מידע מדויק ועקבי.

הטבות נלוות וזכויות נוספות לנפגעי שבר בכתף

אחוזי נכות שבר בכתף עשויים להשתלב במסלולי זכאות נוספים, בהתאם למצב הרפואי, להשפעה התפקודית ולנסיבות הפגיעה.

ההכרה הרפואית בשבר אינה קובעת לבדה אילו הטבות תקבלו. כל גוף בוחן תנאים אחרים, ולכן יש להבחין בין עצם הפגיעה בכתף לבין הזכאות בפועל.

הטבות אפשריות כוללות:

• קצבת נכות כללית - רלוונטית כאשר הפגיעה בכתף מצטרפת לליקויים נוספים ומשפיעה על היכולת לעבוד או לתפקד.
• הטבות מס - במקרים מסוימים, הכרה רפואית עשויה להיות קשורה לזכאות להקלות מס. יש לבדוק את התנאים מול רשות המסים ובהתאם למסמכים הרפואיים.
• סיוע בשיקום תעסוקתי - מתאים כאשר הפגיעה מקשה על חזרה לתפקיד הקודם או מחייבת שינוי מקצועי.

הזכאות אינה אוטומטית.

יש זכויות שרבים אינם בודקים בזמן. בין האפשרויות שכדאי לברר:

• פטור מארנונה או הנחה, בכפוף לתנאים שנקבעו ולבדיקה מול הרשות המקומית.
• הנחות בתחבורה, בהתאם לסוג ההכרה ולכללים של הגוף המעניק את ההטבה.
• סיוע ברכישת ציוד כאשר קיימת מגבלה תפקודית שמצריכה התאמה או אמצעי עזר.
• שיקום והכוונה תעסוקתית, כאשר הפגיעה משפיעה על היכולת לבצע את העבודה הקודמת.

כדי לבדוק הטבה נוספת, התחילו בזיהוי הגוף שאחראי עליה. בדקו את המידע באתר הרשמי של ביטוח לאומי, רשות המסים, הרשות המקומית או הגוף המבטח, וקראו את תנאי הזכאות, המסמכים והחריגים הרלוונטיים. בדקו אם נדרשת הכרה רפואית, הוכחת פגיעה תפקודית, קשר לתאונה או עמידה בתנאי פוליסה.

גם נסיבות האירוע משפיעות על המסלול. שבר שנגרם בעבודה עשוי להיבחן מול ביטוח לאומי במסלול של פגיעה בעבודה, בעוד ששבר של תלמיד עשוי להיבדק במסגרת תאונות אישיות לתלמיד. אם קיימת פוליסה פרטית, בדקו גם את תנאיה, כי הכיסוי נקבע לפי נוסח הפוליסה והחריגים שבה.

בדקו כל זכאות בנפרד: אחוזי נכות רפואיים אינם מבטיחים קצבה, פטור, הנחה או פיצוי.

המסמכים צריכים לתמוך לא רק באבחנה, אלא גם בהשלכות שלה. שמרו סיכומי טיפול, בדיקות הדמיה, תיעוד פיזיותרפיה, אישורי היעדרות ותיאור של הקשיים בעבודה ובבית. השוו בין המסמכים לתנאי המסלול, כדי לזהות אם חסר מידע מהותי.

בדקו את הזכאות במקורות הרשמיים לפני הגשת תביעה. ניתן גם להשאיר פרטים באתר לקבלת הפניה מקצועית לגורם מתאים בתחום, ללא עלות לגולשים. האתר מרכז מידע ואינו חברת מימוש זכויות או משרד עורכי דין, והבחירה אם להתקדם עם הגורם שאליו תופנו נשארת בידיכם.

נכות כללית לעומת נכות מעבודה בעקבות שבר בכתף - מה ההבדלים?

אחוזי נכות שבר בכתף נבחנים במסלול שונה לפי מקור הפגיעה, הקשר לעבודה וההשפעה על התפקוד והיכולת להתפרנס.

נכות כללית מיועדת למי שמצבו הרפואי משפיע על תפקודו, בלי שהזכאות תלויה בהכרח באירוע שהתרחש בעבודה. נכות מעבודה נבחנת כאשר השבר נגרם מתאונת עבודה או קשור לתנאי העבודה, וההכרה מתמקדת בקשר בין הפגיעה לעבודה.

איך בוחרים את המסלול הראשון?

הבחירה אינה נקבעת רק לפי חומרת השבר. התחילו בשאלה מה גרם לפגיעה, ולאחר מכן בדקו אם קיימת תשתית שמחברת אותה לעבודה.

• תאונה במהלך משמרת עשויה להתאים למסלול פגיעה בעבודה.
• פגיעה שהתפתחה בעקבות חשיפה או עומס חוזר עשויה להצדיק בדיקה של מחלת מקצוע כתפיים לצד המסמכים הרפואיים.
• שבר שאינו קשור לעבודה עשוי להיבחן במסלול נכות כללית.
• כאשר קיימת מחלוקת על הקשר לעבודה, יש חשיבות מיוחדת לתיאור האירוע ולרצף התיעוד.

במסלול של נכות מעבודה, שלב ההכרה בקשר לעבודה נפרד מהבדיקה הרפואית של הנזק שנותר. לכן אספו תיעוד של מועד הפגיעה, אופן התרחשותה, דיווח למעסיק, הפניות לטיפול והגבלות שנרשמו לאחר האירוע. במסלול נכות כללית, הדגש עשוי להיות רחב יותר ולכלול את ההשפעה המצטברת של הכתף על עבודה, פעולות יומיומיות ומצב רפואי נוסף.

האם אפשר לבדוק יותר ממסלול אחד?

אפשר לבדוק יותר ממסלול אחד כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת, אך אין להניח שהזכויות מצטברות אוטומטית או שניתן לקבל את אותה זכאות פעמיים. ההכרעה תלויה בעילת הפגיעה, בתנאי הזכאות ובהחלטות הגופים המוסמכים.

• בדקו אם הפגיעה קשורה ישירות לעבודה.
• הפרידו בין ההכרה באירוע לבין קביעת המצב הרפואי.
• הציגו את מלוא ההיסטוריה הרפואית והתפקודית.
• השוו בין תנאי המסלולים לפני הגשת תביעה.

אם הפגיעה התרחשה בעבודה אך הקשר אליה אינו מתועד היטב, מסמכים רפואיים לבדם עלולים שלא להסביר את מקור האירוע. אם השבר אינו קשור לעבודה, התמקדו בתפקוד ובהשלכותיו בהתאם לדרישות נכות כללית.

מה עושים לאחר קבלת החלטה - ערעור, החמרה וליווי מקצועי

אחוזי נכות שבר בכתף אינם בהכרח סוף התהליך, ובמקרים מתאימים ניתן לבחון ערר או בקשת החמרת מצב לפי ההחלטה והתיעוד.

ערעור על החלטת הוועדה

אם ההחלטה אינה משקפת לדעתכם את המגבלה הרפואית או התפקודית שתועדה, בדקו אפשרות להגיש ערר בהתאם למסלול שבו התקבלה ההחלטה. ערר אינו בקשה לבדיקה מחדש, אלא הליך שמצריך בחינה של ההחלטה, המסמכים והטענות שניתן להעלות במסגרתו.

קראו את פרוטוקול הוועדה וההחלטה במלואם. חפשו פערים בין הממצאים שנרשמו לבין המסקנה, התייחסות חסרה להגבלה בתנועת הכתף, או מסמך רפואי מרכזי שלא קיבל ביטוי בהחלטה.

• בדקו מה נקבע בפרוטוקול.
• השוו בין הממצאים הרפואיים לתיאור התפקוד.
• רכזו מסמכים שלא הוצגו או לא נידונו.
• נסחו את הטענה סביב הפער הקונקרטי בהחלטה.
• הגישו את הערר בדרך ובמועד שמפורטים בעמוד הרשמי של ביטוח לאומי.

את תנאי הערר, אופן ההגשה והמסמכים הנדרשים יש לבדוק מול ביטוח לאומי, כי ההליך משתנה לפי סוג הוועדה והמסלול. מידע תפעולי הנוגע להגשת מסמכים ניתן לאתר גם דרך שירות כמו פקס מחלקת נכות כללית ביטוח לאומי באר שבע, כאשר זהו הערוץ הרלוונטי למקרה שלכם.

ערר מתמקד בהחלטה שהתקבלה; החמרת מצב מתייחסת לשינוי רפואי או תפקודי שהתרחש לאחר מכן.

מתי מתאימה בקשת החמרת מצב?

בקשת החמרת מצב מתאימה כאשר לאחר ההחלטה חלה ירידה מתועדת במצב הכתף, הופיעה מגבלה חדשה, או שהטיפול והבדיקות מצביעים על שינוי שלא היה קיים בעת הוועדה. לא כל כאב מתמשך מהווה עילה, ולכן נדרשת בחינה של רצף רפואי ותפקודי.

לפני פנייה, אספו מסמכים שמראים את השינוי:

• סיכומי ביקור שמתארים החמרה בתנועה או בכאב.
• בדיקות הדמיה או חוות דעת רפואיות רלוונטיות.
• תיעוד של טיפול, שיקום או הפניות חדשות.
• תיאור עדכני של הקושי בעבודה ובפעולות היומיום.
• ההחלטה הקודמת והמסמכים שעליהם התבססה.

את התנאים להגשת בקשה ואת דרכי ההוכחה בדקו בעמוד הרשמי של ביטוח לאומי. אין להגיש ערר והחמרת מצב כאילו מדובר באותו הליך: הבחירה תלויה בשאלה אם אתם חולקים על החלטה קיימת או מציגים שינוי מאוחר יותר.

מתי לשקול ליווי מקצועי?

ליווי מקצועי עשוי לסייע בקריאת הפרוטוקול, בהפרדת טענה רפואית מטענה תפקודית ובהכנת המסמכים למסלול המתאים. הוא אינו מחליף את הוועדה, אינו מבטיח אחוזי נכות, ואינו קובע מראש את תוצאת ההליך.

בחרו ליווי שמתאים למסלול שלכם ולסוג ההחלטה שקיבלתם. אפשר לקרוא על מימוש זכויות רפואיות בני ברק ולבחון אם השירות המוצע מתאים לצורך שלכם. האתר עצמו מספק מידע והפניה בלבד; הפנייה מועברת לגורמים מקצועיים, והבחירה אם להתקדם איתם נשארת בידיכם.

מידע נוסף ונושאים קשורים לשבר בכתף

אחוזי נכות שבר בכתף הם רק חלק מבדיקת הזכויות, כי פגיעה דומה עשויה להשתלב במסלולים שונים לפי מקור הפגיעה והשפעתה.

נושאים קרובים שכדאי לסקור:

• פגיעות כתף אחרות, כמו הגבלה בתנועה, פגיעה בגידים או כאב מתמשך.
• מחלות מקצוע, כאשר הנזק קשור לתנאי העבודה, לתנועות חוזרות או לחשיפה תעסוקתית.
• ביטוח סיעודי, כאשר הפגיעה משפיעה על היכולת לבצע פעולות יומיומיות.
• תיעוד רפואי ותפקודי, המסייע לתאר את הקשר בין הפגיעה לבין הקושי בפועל.

המקור של הפגיעה משנה את מסלול הבדיקה. פגיעה שנגרמה בתאונה, פגיעה שהתפתחה במהלך העבודה ומצב רפואי שמגביל תפקוד עשויים לדרוש מסמכים או הליך שונים. לכן בדקו את הזכויות בכל מקרה, גם כאשר האבחנה הרפואית דומה.

כאשר קיים קשר אפשרי לעבודה, סקרו גם מידע על סיליקוזיס מחלת מקצוע כדי להבין כיצד מתייחסים למחלות הקשורות לתעסוקה. אם המגבלה משפיעה על רחצה, לבוש, ניידות או פעולות בסיסיות אחרות, עיינו גם במידע על ביטוח סיעודי תביעה מחיר ובדקו אם המסלול רלוונטי לכם. הסקירה אינה קובעת זכאות, אלא מסייעת לזהות אילו מסמכים ושאלות כדאי להכין.

קראו מדריכים נוספים באתר לפי מקור הפגיעה וההשפעה התפקודית. במקרה של ספק, השוו בין המסלול הרפואי, הביטוחי והתעסוקתי לפני שתבחרו כיצד לפעול.

שאלות ותשובות נפוצות על אחוזי נכות בעקבות שבר בכתף

אחוזי נכות שבר בכתף נקבעים לפי הממצאים הרפואיים וההשפעה התפקודית, ולא לפי האבחנה בלבד. להלן תשובות לשאלות נפוצות:

מהם המסמכים שחשוב להביא לוועדה?

יש להביא סיכומי ביקור, הדמיות, תוצאות בדיקות, חוות דעת רפואיות ותיעוד של טיפולים הקשורים לכתף. כדאי לצרף גם מסמכים המתארים מגבלה בתנועה, כאבים, חולשה או קושי בביצוע פעולות יומיומיות. תיאור הקושי בפועל יסייע לוועדה להבין את התמונה הרפואית והתפקודית.

האם ניתן לקבל אחוזי נכות זמניים?

במקרים שבהם המצב הרפואי עדיין עשוי להשתנות, ייתכן שתיקבע נכות זמנית בהתאם לממצאים ולתפקוד. לאחר שינוי במצב או השלמת טיפול, ייתכן שתידרש בדיקה נוספת. ההחלטה תלויה במצב הרפואי כפי שהוא מתועד במועד הבדיקה.

מה עושים אם הוועדה דחתה את התביעה?

קראו את החלטת הוועדה ובדקו מהם הנימוקים לדחייה ומהן אפשרויות ההמשך שנמסרו לכם. אספו מסמכים רפואיים רלוונטיים, וגשו לייעוץ מקצועי לפני הגשת ערר או נקיטת פעולה אחרת. חשוב לבדוק אם ההחלטה התייחסה למגבלה התפקודית ולתיעוד שהוגש.

האם ניתן להגיש תביעה גם על פגיעה ישנה?

אפשר לבדוק גם פגיעה ישנה, אך הרלוונטיות של התביעה תלויה במסלול הזכאות, בתיעוד הרפואי ובקשר בין השבר לבין המגבלה הנוכחית. חפשו מסמכים מתקופת הפגיעה ומהתקופה שלאחריה. בדקו גם אם קיימת מגבלה מתמשכת. במקרה של ספק, כדאי לקבל הכוונה מקצועית לגבי המסלול המתאים.

איך מחשבים את גובה הקצבה?

גובה הקצבה מחושב לפי נתוני הזכאות והכללים של המסלול הרלוונטי, ולא לפי אחוזי הנכות בלבד. ניתן להשתמש במחשבון רשמי לחישוב סכום קצבת נכות כללית כדי לקבל חישוב בהתאם לנתונים שתזינו. בדקו את הנתונים בקפידה. הסכומים והכללים המעודכנים מתפרסמים בעמודים הרשמיים של המוסד לביטוח לאומי.