איך נקבעים אחוזי נכות לקטועי רגל

אחוזי נכות קטוע רגל נקבעים בהתאם לחומרת הפגיעה, רמת הקטיעה וההשפעה על התפקוד היומיומי, לפי סעיפים רפואיים ומסמכים שנבדקים בתהליך. חשוב לעיין בנתונים הרשמיים ובעדכונים באתר ביטוח לאומי בנושא שיעורי הקצבה וסכום קצבת נכות כללית כדי לוודא שהמידע עדכני.

הפנייה רלוונטית כאשר הקטיעה משפיעה על הניידות, התפקוד היומיומי או היכולת לעבוד ולהתפרנס. התהליך כולל איסוף מסמכים רפואיים, הגשת תביעה, בדיקה רפואית והערכת ההשפעה על כושר העבודה. לאחר קביעת הנכות הרפואית נבחנת גם דרגת אי-כושר השתכרות, המתייחסת ליכולת להשתלב בעבודה בהתאם למצב.

הקביעה אינה מתבצעת רק לפי עצם הקטיעה. מיקום הקטיעה, שימוש בתותבת, כאבים, מגבלות נוספות והשלכות על פעולות שגרתיות - כל אלה נלקחים בחשבון. אין כאן ייעוץ פרטני ואין התחייבות לאחוז מסוים. למידע נוסף על שלבי ההגשה, אפשר לעיין במאמרים נוספים באתר.

אילו סוגי קטיעות רגל קיימים וכיצד הם משפיעים על אחוזי נכות קטוע רגל

סוג הקטיעה משפיע על אחוזי נכות קטוע רגל דרך היקף הפגיעה, יכולת הניידות, השימוש בפרוטזה והשלכות על העבודה והתפקוד היומיומי.

סוגי קטיעות עיקריים

ההבדל בין רמות הקטיעה אינו רק אנטומי. כל רמה משנה את הדרך שבה הגוף נושא משקל, שומר על שיווי משקל ומבצע פעולות כמו הליכה, עלייה במדרגות או עמידה ממושכת.

• קטיעה מעל הברך: פוגעת גם במפרק הברך ובמנוף הטבעי של הרגל. הבדיקה מתייחסת למאמץ הנדרש להליכה, התאמת הפרוטזה וליכולת לבצע פעולות הדורשות יציבות ושליטה.
• קטיעה מתחת לברך: משאירה את מפרק הברך, ולכן התפקוד נבחן לפי היכולת להשתמש בגפה שנותרה, התאמת הפרוטזה וההשפעה על ניידות ועבודה.
• קטיעה בכף הרגל: משפיעה על חלוקת המשקל, שיווי המשקל, דחיפת כף הרגל והליכה על משטחים שונים. כאשר קיימות מגבלות נוספות, מומלץ לעיין גם במידע על אחוזי נכות כף רגל.
• קטיעה דו-צדדית: מערבת את שתי הגפיים ומשנה את דרישות הניידות, המעברים, הרחצה, הלבוש וההתנהלות בבית או בעבודה.

המסמכים צריכים לתאר את המצב בפועל. לא מספיק לציין רק את שם הקטיעה.

ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית

אחוזי נכות רפואית מתארים את חומרת הליקוי הגופני לפי סעיפים רפואיים והבדיקה הרפואית. נכות תפקודית עוסקת בהשפעה על היכולת לעבוד ולהשתכר בהתאם לנסיבות האישיות.

מה נבחן מעבר למיקום הקטיעה

מיקום הקטיעה הוא נקודת פתיחה, אך אינו מתאר לבדו את התפקוד. בעת הכנת התביעה, חשוב לרכז תיעוד שמתייחס גם לנושאים הבאים:

• מצב הגדם, רגישות מקומית, כאבי פנטום או כאבים שמגבילים שימוש בגפה.
• יכולת הליכה עם ובלי פרוטזה, כולל קושי במדרגות, מעברים ומשטחים לא ישרים.
• התאמת פרוטזה, אופן השימוש בה, נקודות לחץ, צורך בהתאמות והפסקות במהלך הפעילות.
• מגבלות בגפה השנייה, בגב או במפרקים, כאשר הן משפיעות על העומס ועל שיווי המשקל.
• הקשר בין המגבלה לעבודה בפועל, במיוחד כאשר התפקיד דורש עמידה, הליכה, נשיאת משאות או נהיגה.

הפרוטזה אינה מבטלת את עצם הקטיעה, אך אופן השימוש בה וההשפעה על התפקוד הם חלק מהערכת המצב הכוללת.

לבדיקת המדרג הרלוונטי, עיינו בעמוד הרשמי של שיעורי הקצבה וסכום קצבת נכות כללית.

הזכאות משתנה לפי המסלול שבו מוגשת התביעה, המסמכים שהוצגו והקשר בין הקטיעה ליכולת העבודה. לכן, חשוב להציג תיאור תפקודי מפורט ולא להסתפק במסמך המציין את גובה הקטיעה בלבד.

כיצד קטיעת רגל משפיעה על התפקוד בעבודה ובחיי היומיום

אחוזי נכות קטוע רגל אינם משקפים רק את מיקום הקטיעה, אלא גם את השפעתה על העבודה, הניידות והתפקוד בשגרה.

ההשפעה התעסוקתית משתנה לפי דרישות התפקיד ולפי היכולת לבצע אותן בפועל. קטיעה עשויה להקשות על עבודה פיזית הכרוכה בעמידה, הליכה, טיפוס, נשיאת ציוד או עבודה על משטחים לא ישרים. גם בעבודה משרדית עלולות להופיע מגבלות, כמו כאב בישיבה ממושכת, קושי במעברים, צורך בהרמת הרגל או הפסקות לטיפול בגדם.

בנהיגה נבחנות שאלות מעשיות כמו שליטה בדוושות, כניסה ויציאה מהרכב, ישיבה ממושכת והיכולת להגיב למצבי דרך. התפקוד מושפע גם מסוג הרכב, מהתאמות שבוצעו בו ומהשימוש בפרוטזה. לכן, תיאור כללי של המקצוע אינו מספיק.

הבדיקה התפקודית אינה מסתיימת בשאלה אם אפשר ללכת. חשוב לבדוק גם יכולת עמידה ממושכת, נשיאת חפצים תוך שמירה על שיווי משקל, מעבר מישיבה לעמידה ושימוש במדרגות בלי כאב או חשש מנפילה.

• רחצה, לבוש ונעילת נעליים, במיוחד כאשר נדרשת עמידה או כיפוף.
• הכנת אוכל, קניות ונשיאת שקיות.
• עלייה וירידה במדרגות, כניסה לתחבורה ומעבר בין משטחים.
• טיפול בגדם ובפרוטזה, כולל התמודדות עם לחץ, שפשוף או כאב.
• שמירה על רצף פעילות כאשר מופיעה עייפות או החמרה במהלך היום.

דרגת אי-כושר השתכרות עוסקת בהשלכה של המצב הרפואי על היכולת לעבוד ולהתפרנס, ולא רק בקביעה הרפואית של הליקוי. אותה קטיעה עשויה לקבל משמעות תפקודית שונה אצל עובד מחסן, נהג, עובד שטח או עובד מול מחשב, בהתאם לדרישות התפקיד ולמגבלות המתועדות.

הזכאות אינה נקבעת לפי שם הפגיעה בלבד, אלא לפי הקשר בין המצב הרפואי, התפקוד בפועל והיכולת להשתכר במסלול הרלוונטי.

כאשר חל שיפור חלקי, למשל בעקבות הסתגלות לפרוטזה, טיפול בכאב או שינוי סביבת העבודה, ייתכן שההערכה תיבחן מחדש. שיפור כזה אינו מוחק את עצם הקטיעה, אך הוא עשוי להשפיע על תיאור התפקוד ועל קביעת אחוזי הנכות בהתאם לממצאים העדכניים.

כדי להציג תמונה מלאה, תעדו מה אתם מצליחים לבצע, מה דורש מאמץ, ומה גורם לכם להפסיק או לשנות פעולה. צרפו תיאור תפקיד, מסמכים רפואיים, תיעוד התאמות בפרוטזה ורישום של מגבלות שחוזרות בעבודה ובבית. אם הקושי המרכזי הוא אובדן היכולת לעבוד ולהשתכר, אפשר לקרוא גם על אובדן כושר עבודה פנסיה צוברת ולבדוק איזה מסלול זכויות עשוי להתאים.

ההבדל בין מסלולים כאשר קטיעת רגל נגרמה בתאונת עבודה

המסלול המתאים נקבע לפי מקור הקטיעה, הקשר לעבודה, הגוף המכיר בפגיעה והשפעתה על התפקוד וההשתכרות, ולא לפי עצם הקטיעה בלבד.

כאשר הקטיעה נגרמה במהלך העבודה או עקב תנאי העבודה, המסלול המרכזי הוא מסלול נפגעי עבודה מול ביטוח לאומי. במסלול זה בוחנים את הקשר בין האירוע או המחלה לבין העבודה, את המסמכים הרפואיים ואת ההשלכות התפקודיות שנשארו לאחר הטיפול והשיקום.

לעומת זאת, נכות כללית רלוונטית כאשר הפגיעה אינה מוכרת כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. הבדיקה מתמקדת במצב הרפואי ובמידת ההשפעה שלו על היכולת לעבוד ולהשתכר, בהתאם למסמכים ולממצאים שיוצגו.

ההבדל בין המסלולים משפיע גם על אופן הכנת התביעה. במסלול נפגעי עבודה, התמקדו בתיאור האירוע, בתפקיד שביצעתם, בתנאי העבודה ובמסמכים הסמוכים למועד הפגיעה. במסלול נכות כללית, הדגישו את התפקוד בבית ובעבודה ואת הקושי להתמיד בפעולות, כפי שכבר פורט בבדיקה התפקודית.

• אספו מסמכים רפואיים המתארים את הקטיעה, מצב הגדם, כאבים, שימוש בפרוטזה וטיפולי שיקום.
• תעדו את הקשר בין הפגיעה לבין העבודה, כולל תיאור התפקיד והפעולה שבמהלכה אירעה הפגיעה.
• הפרידו בין המגבלה הרפואית לבין ההשפעה על העבודה, משום שמדובר בשאלות שונות.
• בדקו אם קיימים מסלולים נוספים, כגון זכויות ביטוחיות או זכויות הקשורות לניידות.

משרד הביטחון הוא המסלול הרלוונטי כאשר הקטיעה נגרמה עקב השירות או הוחמרה במסגרתו. במקרה כזה, הפנייה מתבצעת מול הגורמים הרלוונטיים בשירות הביטחוני, ויש לבחון בנפרד את הקשר לשירות ואת המסמכים המתאימים. אין להניח שאבחנה רפואית זהה תוביל להליך זהה בכל גוף.

גם תג נכה אינו נקבע רק לפי אחוזי נכות קטוע רגל. הזכאות לתג ולתווי חניה לנכים נבחנת לפי תנאים ייעודיים והשלכות ניידות, ובמקרים מסוימים היא עשויה להיבחן דרך ביטוח לאומי או במסגרת זכויות של נכי צה"ל. רפורמות עתידיות עשויות לשנות את אופן בדיקת הזכאות, ולכן חשוב לבדוק את התנאים המעודכנים לפני הגשת בקשה.

• דרך ביטוח לאומי עשויה להיות קשורה להכרה בפגיעה ולמגבלות הניידות שנקבעו.
• אצל נכי צה"ל נבחנת הזכאות במסגרת הגוף והמסלול הקשורים לשירות הביטחוני.
• תג נכה אינו מחליף קביעה רפואית, ואינו מוכיח לבדו את שיעור הנכות.
• יש להציג מסמכים עדכניים המתארים את מגבלת ההליכה, השימוש בעזרים והצורך בהתאמות.

אם אינכם בטוחים איזה מסלול מתאים, רכזו את המסמכים לפי מקור הפגיעה, הגוף המבטח וההשפעה על הניידות. לבירור מסלול הקשור לניידות אפשר לעבור אל ועדת ניידות ירושלים ולבחון את ההפניה המתאימה.

הקריטריונים שהוועדה הרפואית מפעילה בבחינת קטיעת רגל

אחוזי נכות קטוע רגל נקבעים לפי הממצאים הרפואיים, מיקום הקטיעה, התפקוד בפועל וההשפעה של מצבים נלווים.

הוועדה הרפואית בוחנת את המצב כפי שהוא מתועד במסמכים וכפי שהוא מוצג במהלך הדיון. תפקידה להעריך את הליקוי הרפואי ואת השלכותיו, ולא לקבוע לבדה את כלל הזכויות הכספיות או התעסוקתיות. ההחלטה הרפואית משתלבת בהמשך בבדיקות מנהליות של התביעה.

הוועדה בוחנת את המגבלה הרפואית ואת הביטוי התפקודי שלה, ולא את עצם הקטיעה בלבד.

מה נבחן במהלך ההערכה הרפואית

הקריטריונים משתנים לפי פרטי המקרה והמסלול שבו הוגשה התביעה. הציגו תמונה מלאה, הכוללת את הקטיעה עצמה ואת ההתמודדות היומיומית בעקבותיה.

• מיקום הקטיעה: תארו אם הקטיעה היא באזור כף הרגל, מתחת לברך, מעל הברך או באזור אחר. למיקום יש קשר ישיר לאופן ההליכה, לשיווי המשקל, ליכולת להשתמש בפרוטזה ולמאמץ הנדרש בתנועה.
• מצב הגדם: מסמכים רפואיים יכולים לתאר כאבים, רגישות, פצעים, זיהומים, נפיחות או קושי בהתאמת אביזר. תעדו גם בעיות שמופיעות רק לאחר הליכה או מאמץ.
• שימוש בפרוטזה: ציינו אם קיימת פרוטזה, באילו פעולות נעשה בה שימוש ומה מגביל את השימוש בה. פרוטזה שאינה מתאימה, גורמת כאב או אינה מאפשרת הליכה יציבה היא מידע רלוונטי לבדיקה.
• מגבלות תפקודיות: פרטו קושי בעמידה, הליכה, עלייה במדרגות, מעבר בין תנוחות, נשיאת חפצים או ביצוע פעולות בבית ובעבודה.
• מצב רפואי נלווה: הציגו מחלות, פגיעות או כאבים נוספים שמשפיעים על ההליכה, על שיווי המשקל, על השיקום או על היכולת להסתגל לפרוטזה.

הוועדה עשויה לשאול כיצד אתם מתנהלים בבית, איזה מרחק אתם מסוגלים לעבור, אילו עזרים אתם משתמשים בהם ומה קורה לאחר מאמץ. השיבו באופן ענייני ומדויק. אל תסתפקו בתיאור האבחנה, ואל תציגו יכולת חריגה כאילו היא משקפת את השגרה.

ההבדל בין הממצא הרפואי לבין התפקוד

פקיד תביעות מטפל בצד המנהלי של התביעה ובוחן את הנתונים להמשך הטיפול. הוא אינו מחליף את הוועדה הרפואית ואינו קובע את הממצא הרפואי במקומה. לכן, יש להפריד בין המסמכים שמתארים את הליקוי לבין המסמכים שמסבירים את הקשר לעבודה, להכנסה או למסלול הזכאות.

הכנת המסמכים והעדויות

רכזו סיכומי אשפוז, חוות דעת, תיעוד שיקום, מסמכי התאמת פרוטזה, תוצאות בדיקות ותיאור של טיפולים שלא פתרו את הקושי. כדאי לכלול גם תיעוד שמתאר תנודות במצב, למשל כאב שמתגבר במאמץ או קושי שמופיע לאחר שימוש ממושך בפרוטזה.

• כתבו תיאור קצר של יום שגרתי, מהקימה ועד היציאה מהבית.
• הפרידו בין מה שאתם מסוגלים לבצע פעם אחת לבין מה שניתן להתמיד בו.
• תארו התאמות במקום העבודה, הפסקות, עזרה מאדם אחר והימנעות מפעולות מסוימות.
• התאימו כל טענה למסמך רפואי או לעדות עניינית, בלי להפריז ובלי להמעיט.

לבדיקת ההיבט הכללי של קצבת נכות כללית ניתן להיעזר במחשבון לחישוב סכום קצבת נכות כללית. המחשבון אינו מחליף החלטה רפואית או בדיקה של פקיד תביעות, והסכומים המעודכנים מתפרסמים בעמוד הרשמי של המוסד לביטוח לאומי.

אילו מסמכים רפואיים נדרשים כדי לתעד קטיעת רגל בתהליך קביעת נכות

כדי לבסס אחוזי נכות קטוע רגל, יש לאסוף מסמכים רפואיים שמציגים את הקטיעה, את מצבה ואת השפעתה על התפקוד בפועל לאורך זמן.

המסמך המרכזי הוא סיכום המחלה או סיכום האשפוז, שבו מתועדים הרקע הרפואי, הסיבה לקטיעה, מיקום הקטיעה, מהלך האשפוז וההמלצות להמשך טיפול. לצדו כדאי לצרף דו"ח ניתוח, במיוחד כאשר נדרש פירוט של ההליך שבוצע ושל מצב הגדם לאחריו.

המסמכים שכדאי לרכז

• סיכום מחלה או סיכום אשפוז מבית החולים, הכולל את האבחנות, הטיפולים וההמלצות הרפואיות.
• דו"ח ניתוח המתאר את הקטיעה, מיקומה, מהלך ההליך והנחיות המעקב.
• חוות דעת רופא מומחה, למשל אורתופד, מומחה לשיקום או רופא בתחום שהוביל לקטיעה.
• תוצאות בדיקות וצילומים, כגון הדמיות, צילומי רנטגן או מסמכים המתארים את מצב העצמות, הגדם והרקמות.
• מסמכי שיקום ופיזיותרפיה, המתעדים מגבלות תנועה, כאבים, יציבות, שימוש בעזרים והתקדמות תפקודית.
• תיעוד התאמת פרוטזה, כולל התאמות, תלונות על כאב או לחץ, קשיי שימוש והמלצות להמשך.

את סיכומי האשפוז ואת דו"ח הניתוח ניתן לבקש מהארכיון הרפואי או מהרשומה המקוונת של בית החולים. מסמכי שיקום מתקבלים ממכון הפיזיותרפיה או מהמסגרת השיקומית, וחוות דעת ניתן לקבל מהרופא המומחה שמטפל בכם או שבדק את מצבכם.

מסמך רפואי מועיל אינו מסתפק בציון עצם הקטיעה; הוא מתאר גם את מצב הגדם, הכאבים, הטיפולים, השימוש בפרוטזה והמגבלות שנשארו.

לפני הגשת החומר, בדקו שכל מסמך כולל פרטים מזהים, תאריך הבדיקה, חתימת הגורם המטפל ותיאור ברור של הממצא. מסמך חלקי, צילום שאינו קריא או סיכום שאינו כולל את ההמלצות עלולים להקשות על הבנת התמונה הרפואית.

בדיקה אחרונה לפני העברת החומר

• ודאו שהמסמכים מתייחסים למצב הנוכחי ולא רק לאשפוז המקורי.
• צרפו מסמכים שמתארים כאב, פצע, זיהום, רגישות או שינוי במצב הגדם.
• הוסיפו תיעוד של טיפולים, התאמות פרוטזה ושיקום שנעשו לאחר הקטיעה.
• הפרידו בין מסמכים רפואיים לבין מסמכים תעסוקתיים או מנהליים.
• שמרו את הקבצים בפורמט קריא ובדקו שכל העמודים צורפו.

מסמכים עדכניים ומלאים מאפשרים להציג את המצב כפי שהוא כיום, במיוחד כאשר חלו שינויים ביכולת ההליכה, בהתאמת הפרוטזה או בצורך בטיפול נוסף. את ההיבטים הקשורים למסלול ולמקום ההתייצבות ניתן לבדוק גם בעמוד על מי ועדת ניידות מחוז תל אביב, לצד הכנת התיעוד הרפואי המתאים.

הקשר לנושאים דומים וזכויות נוספות לקטועי רגל

אחוזי נכות קטוע רגל נקבעים לפי ההשלכות התפקודיות והרפואיות של הקטיעה, ולא לפי עצם האבחנה בלבד.
הבדיקה מתייחסת לתמונה האישית.

קטיעה עשויה להשפיע על מסלולי זכאות שונים, אך כל זכות נבחנת לפי תנאים נפרדים, מסמכים מתאימים והגורם שמולו מוגשת הבקשה. לכן, אל תסתפקו בבדיקת אחוזי הנכות הרפואית בלבד. בדקו גם כיצד המצב משפיע על הליכה, עמידה, שימוש בפרוטזה, ניידות מחוץ לבית ותפקוד בעבודה.

הזכויות אינן ניתנות כחבילה אחת.
לכל מסלול יש בדיקה משלו.

מצבים רפואיים אחרים עשויים להוביל לבחינה תפקודית, אך הקריטריונים אינם זהים. למשל, אלרגיה מסכנת חיים נבחנת לפי מאפיינים רפואיים וסיכון שונים מקטיעה, ולכן אין להעתיק מסקנה ממקרה אחד לאחר. להשוואה ממוקדת אפשר לעיין במידע על אחוזי נכות אלרגיה מסכנת חיים, ולבדוק מה שונה בין סוגי הליקויים ומה נדרש להוכיח בכל מסלול.

במקרה של קטיעה, כדאי לרכז את ההשפעות שנותרו בחיי היום-יום ולא רק את תיאור הניתוח. התמקדו בפרטים שמסבירים את התפקוד בפועל:

• קושי בהליכה על משטחים שונים או במדרגות.
• כאב, לחץ, שפשוף או רגישות באזור הגדם.
• קושי בהרכבה, בהסרה או בשימוש רציף בפרוטזה.
• צורך בקביים, כיסא גלגלים או אמצעי עזר אחר.
• תלות בסיוע בעת יציאה מהבית, רחצה או ביצוע מטלות.
• השפעה על עבודה, נסיעות, עמידה או שינוי תנוחה.

הפרטים האלה מסייעים להבחין בין הממצא הרפואי לבין השפעתו המעשית. הם אינם מחליפים בדיקה של ועדה או גורם מוסמך. תארו את הקושי כפי שהוא מתרחש בפועל, בלי להסתפק בניסוח כללי כמו “מוגבלות בהליכה”.

קטיעה היא נקודת מוצא לבדיקה, לא תשובה סופית לכל מסלול זכאות.

בדיקה מקצועית נדרשת כאשר קיימים כמה ליקויים, כאשר יש שינוי בהתאמת הפרוטזה או כאשר הקושי התפקודי אינו משתקף במסמך יחיד. הגורם המקצועי צריך לבחון את המסלול המתאים, את הקשר בין הליקויים ואת הדרישות של הגוף שמטפל בבקשה. לקבלת מידע על ההיבט הקשור לוועדה ולעלות השירות, עברו אל ועדת ניידות מחיר ובחנו את האפשרויות לפני השארת פרטים.

שאלות נפוצות על אחוזי נכות לקטועי רגל וזכויות נלוות

מי זכאי לאחוזי נכות בעקבות קטיעת רגל?

אחוזי נכות קטוע רגל נקבעים לפי המצב הרפואי והתפקוד בפועל, בהתאם למסלול הזכאות ולמסמכים שנבדקים בוועדה המוסמכת של המבקש ונסיבותיו האישיות. הקטיעה לבדה אינה קובעת. בבדיקה עשויים להיבחן גם כאבים, מצב הגדם, השימוש בפרוטזה, מגבלת הליכה, צורך בעזרת הזולת והשפעת המצב על העבודה ועל פעולות היום-יום. הזכאות תלויה בגוף המטפל ובתנאים של המסלול הרלוונטי.

מהו התהליך לקביעת אחוזי נכות?

התהליך כולל הגשת בקשה במסלול המתאים, צירוף מסמכים רפואיים וזימון לבדיקה או לוועדה רפואית, לפי דרישות הגוף המטפל. הוועדה בוחנת את הממצא הרפואי ואת השלכותיו התפקודיות, ולא רק את עצם ביצוע הקטיעה. כדאי להגיע עם תיאור מסודר של הקשיים בפועל ולוודא שהמסמכים מתייחסים גם לפרוטזה, לכאבים ולמגבלות נלוות.

אילו מסמכים חשוב לצרף לבקשה?

צרפו מסמכים עדכניים ורלוונטיים שמציגים את המצב ואת השפעתו על התפקוד. מסמך אחד אינו תמיד מספיק.

• סיכום אשפוז או מסמך המתאר את הקטיעה.
• חוות דעת ומעקבים של רופאים מטפלים.
• תיעוד כאבים, בעיות בגדם או קשיי התאמה לפרוטזה.
• מסמכים על טיפולי שיקום, אביזרי עזר ומגבלות ניידות.
• תיאור תפקודי של הקושי בעבודה ובבית.

המסמכים צריכים להיות ברורים ועקביים. את הדרישות המדויקות כדאי לבדוק באתר הרשמי של הגוף שאליו מוגשת הבקשה.

האם יש הבדל בין זכאות בביטוח לאומי לנכי צה"ל?

כן. ביטוח לאומי ונכי צה"ל נבדקים במסלולים נפרדים, לפי חוקים, תנאים וגורמים מוסמכים שונים. גם הקשר בין הפגיעה לבין השירות עשוי להיות רלוונטי במסלול של משרד הביטחון, בעוד שבביטוח לאומי נבחנים תנאי הזכאות של המסלול שנבחר. אל תעבירו מסקנה מוועדה אחת למסלול אחר בלי לבדוק את הכללים הרשמיים.

אילו זכויות נלוות קיימות לקטועי רגל?

זכויות נלוות עשויות להתייחס לניידות, לשיקום, לאביזרי עזר, להקלות בתחומים מסוימים ולסיוע בהתאם למסלול הזכאות. הזכות אינה אוטומטית.

• השתתפות או סיוע הקשורים לאמצעי ניידות.
• שירותי שיקום והתאמת פרוטזה.
• בדיקה של צרכים תפקודיים בבית ובעבודה.
• זכויות ביטוחיות או סוציאליות הנגזרות מההכרה.
• מסלולי סיוע נוספים לפי הגוף המטפל.

היקף הזכויות נקבע לפי התנאים הרשמיים והמצב האישי. בדקו את המידע המעודכן אצל ביטוח לאומי, משרד הביטחון או הגוף הרלוונטי.

מה עושים אם הוועדה הרפואית דחתה את הבקשה?

אם הוועדה דחתה את הבקשה, קראו את ההחלטה ואת הנימוקים ובדקו אם קיימת אפשרות לערר או להגשת מסמכים נוספים. פעלו לפי המועד וההליך שנקבעו בהודעה הרשמית, בלי להסתמך על הערכה כללית. רכזו מסמכים שמבהירים את הקושי התפקודי ואת הפער בין ההחלטה לבין המצב בפועל. האתר תומך זכויות מספק מידע כללי ומפנה, ללא עלות לגולש, לגורמים מקצועיים בתחום. הוא אינו חברת מימוש זכויות ואינו משרד עורכי דין. הבחירה אם לפנות לגורם מקצועי נשארת בידיכם.